היי, אני מתחננת מכם לחסוך ממני תגובות על המצב שלי ודעות , באמת ששמעתי כבר הכול והפעם אני לא כאן בשביל הטפות מוסר...
אז ככה אני בת 17 בחודש שמיני ונכנסתי להריון לא מתוכנן. אני ובן זוגי (בן 18) החלטנו לשמור את התינוק ולא להפיל... המשפחה שלי תומכת בטירוף. כולם האמת תומכים בי בטירוף, הבן זוג שלי קשוב לי ומבין אותי, על פניו, חוץ מהגיל הצעיר הכול נראה מושלם...
בהתחלה היה לי קשה. הכי קשה, פיזית ונפשית. הייתי צריכה לנשור מהלימודים כי פשוט לא יכולתי לקום מהמיטה, הקאתי, ירדתי 8 קילו, ואני חושבת שגם הייתי בדיכאון. עמדתי מאחורי ההחלטה שלי, אבל היו לי ספקות, הרגשתי שבורה... כולם תמכו בי ועברתי לשליש השני שהיה משמעותית יותר קל, הרגשתי טוב, אפילו עבדתי קצת ופשוט הרגשתי בטוחה בהחלטה שלי. ועכשיו אני פה.. לפני שבוע היה לי פרץ אנרגיה מטורף, התרגשות לא מוסברת לקראת הלידה, התחלתי להכין את הבית לתינוק, הייתי מאושרת באמת קמתי כל בוקר עם חיוך...
ואז לפני שלושה ימים אני והמשפחה הלכנו לקניות לתינוק, דברים בסיסיים לחדר לידה.. אני לא יודעת מה זה עשה לי, אבל זה שינה אצלי משהו.
כנראה שזה הפך לי דברים שהיו במחשבות למציאותיים יותר, או גרם לי להבין מה זה תינוק ולשאול את עצמי אם אני מסוגלת לזה...
באותו ערב הרגשתי זוועה, בכיתי כמו תינוקת, לא יכולתי להסתכל על שום דבר של התינוק ורציתי פשוט למות, רציתי להיפרד מבן זוגי רציתי לעשות הפלה.. פשוט עברתי משבר. אמא שלי עשתה איתי שיחה והרגיעה אותי, הבטיחה לי שאני אעמוד בהכול ובמה שלא הם פה. נרגעתי, אבל מאז.. אני מרגישה כאילו בדיכאון.
קשה לי לקום בבוקר .. אני בוכה כל הזמן ופשוט קשה לי לחייך קשה לי לדבר,כל מילה של בן אדם נכנסת לי כמו סכין ללב.
אני חשבתי שזה יעבור אבל זה פשוט לא... כבר לא חושבת על הפלה, אבל אני לא מבינה מה הטעם בכל זה, איך במצב שלי כרגע אצליח לתפקד?
האם אני חווה דיכאון של לפני לידה?
מקווה שתוכלו לעזור ומצטערת שחפרתי פה...
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות