אז ככה. אני גרה במקום עם מגרש חנייה מאחורי הרחוב, שלרוב שקט מאד ואני מרגישה בטוחה יחסית ללכת בו בלילה. גם שיטור עירוני לפעמים עוברים בלילה. ההליכה לבית שלי מאד קצרה מהחנייה הזאת.
אתמול עוד לפני חצות חזרתי מבילוי, החניתי את האוטו של ההורים בחנייה המשותפת הזאת ויצאתי ממנו. פתחתי את הבגאז' והוצאתי דברים שקניתי. 3 בחורים בגילאי 20 מוקדמים על אופניים (לא ברור אם יהודים/ערבים) עברו ליד האוטו שלי בדיוק ברגע הזה שיצאתי ממנו לבגאז', הסתכלו עליי וחייכו והיה להם מבט "שובב" על גבול הרשע בעיניים. קיוויתי שבזה זה ייגמר אבל הם התחילו להאט את הנסיעה ונראה כאילו הם הולכים לעצור. הלב שלי ירד לתחתונים, כ"כ פחדתי, אבל השתדלתי לא להראות ונעצתי בהם מבט זועף. הם המשיכו הלאה ולמזלי לא קרה כלום.
אני הייתי כ"כ מפוחדת, לקח לי מלא זמן להירגע בבית למרות שפרקטית לא קרה כלום. עברו כמה שעות ועדיין יש לי טעם רע בפה. מחשבות של "מה אם" לא מרפות, מה אם היו תוקפים? שלושה בחורים על אחת זה לא כוחות. ואם הם היו באמת ערבים שמחפשים מי לדקור או סתם רעים שרוצים להשפיל מישהי?
אני פשוט עצובה שבאמצע שנות ה-20 לחיי אני צריכה לפחד מאנשים אחרים. ללמוד קרב מגע אין לי זמן (לומדת עובדת), ולהימנע מלחנות בלילה זה לא אפשרי, וליווי צמוד זה בכלל בקשה הזויה.
מה דעתכם?
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות