אני עולה לי"ב השנה האחרונה בבצפר והמצב רוח על הפנים!
קשה לי להפנים שזהו, שאני אצטרך להיות אדם בוגר עצמאי ואחראי על עצמו, קשה לי לקבל את זה שבמקרה ואני אעשה טעויות מטופשות ישפטו אותי פשוט כבחורה סתומה וכבר לא כילדה תמימה.
אני מרגישה שאני ממש מסרבת להתבגר, אני לא רוצה לעשות סקס אפילו אם אני ממש חרמנית, אם אני שותה אלכוהול אני שותה בטיפשות ובחוסר אחריות בכוונה, אין לי רצון בכלל להוציא רישיון, ועד שהחלטתי להתחיל לעבוד ולעשות עם עצמי משהו אני עושה שטויות של ילדים קטנים (כלומר עושה צחוק מהעבודה).
אני לא מתנסחת בצורה בוגרת ומדברת איך שבא לי, לא אכפת לי מאיך שאני נראת, אני מסרבת להכנס למערכות יחסים ומסננת בנים כי אין לי כוח לחבר.
אני רוצה שהכול יעשו בשבילי, אני לא יודעת לבשל ולא שום דבר.
אני מדברת בחוסר טאקט ומציקה לאנשים. לא מתביישת לעשות פאדיחות.
אוף, אני מרגישה ממש דפוקה. מה הבעיה שלי להתפתח ולצמוח כמו כולם? כ"כ מלחיצה אותי המחשבה שאני הולכת להיות אישה מבוגרת. וגם אני מרגישה מוזרה כי רוב הבנות בגילי ממש לא מתנהגות ומרגישות ככה ואפילו מנסות להיות מבוגרות..ובי אין את הרצון הזה בכלל. רק למרוח את הילדות והנאיביות כמה שיותר. האם זה נורמלי? או שזה נשמע כבר ממש הפרעה? אשמח לשמוע את דעתכם בנושא.
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות