אני וחבר שלי נהיינו ביחד לפני כמעט שנה וחצי, כבר בחודשים הראשונים אחי הקטן (בן 13) התחבר אליו, דיבר איתו הם שיחקו ביחד, הקשר היה טוב.
אחותי הגדולה (21) תמיד הראתה קנאה כלפי הקשר שלנו, למרות שגם לה יש חבר, אבל הם עוד דיברו פה ושם ואמרו שלום אחד לשני.
אחרי 10 חודשים בערך, אחותי הפסיקה להגיד שלום והתחילה סוג של להתעלם מחבר שלי וממני כשהוא נמצא אצלנו (שזה לא הרבה, פעמיים בשבוע במקרה הטוב).
לא הייתה לזה סיבה, הוא לא עשה שום דבר רע ואפילו להפך- בן הזוג שלי תמיד היה מתחשב בכולם, מדבר איתם ואפילו מכין לכולם אוכל ולא סתם יושב בבית ושותק.
משם הקשרים הדרדרו.
אח שלי התחיל לאט לאט להיות יותר ציני לרעה עם חבר שלי ולא לכבד אותו כמו פעם, אח שלי שמע בהקשר שגוי והבין לא טוב משפטים שנאמרו, וכך נוצר מצב שלפני כחודשיים היה ריב גדול ביני לבין אחים שלי, הם טענו שאנחנו "מלכלכים" על המשפחה שלי, התחילו לדבר ממש לא יפה על בן הזוג שלי בנוכחותי ואח שלי אפילו זרק לאוויר את המשפט "אני מת שתיפרדו כבר" (!!!). אחרי הריב הוא זרק הערות מגעילות כל כמה זמן, והם מצידם ממשיכים "לחמם" אחד את השני נגדי ונגד בן הזוג שלי,(אחותי השתחררה מהצבא לא מזמן, ואח שלי כרגע בלי מסגרת בית ספרית, אז הם כל היום בבית אחד עם השני ולא עושים כלום).
מאז חבר שלי מרגיש מאוד לא נוח אצלי בבית, הוא בא פחות וגם כשזה קורה, אחים שלי "נעלמים" מהבית כדי לא להיתקל בו.
מאוד לא נעים לי בצורה הזאת ואני בטוחה שכל הצדדים מרגישים ככה.
חשוב להגיד שההורים מודעים לכל מה שהתרחש, אבל הם אף פעם לא היו לגמרי מעורבים בחיינו בעיקר מאז שהתגרשו לפני כ3 שנים, וחוץ מלהגיד לאחים שלי להפסיק לזרוק הערות מגעילות לאוויר, הם לא עושים כלום.
לא אכפת להם שהילדים שלהם לא מדברים כבר חודשיים (פעם לא היינו רבים ליותר משעתיים), לא אכפת להם שכל הצדדים נפגעים, ככה שאני לא יודעת עד כמה הם מסוגלים לעזור במה שהולך פה.
רציתי לדעת אולי יש למישהו פה רעיון מה אפשר לעשות,
זה בסדר גם אם לא נשלים ונהיה חברים הכי טובים, אני פשוט רוצה שהאווירה לא תהיה כזאת מתוחה וכולם יוכלו להרגיש נעים בנוכחות כולם (כולל בן הזוג שלי) בבית.
מה אפשר לעשות?
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות