שלום לכולם, במשך 17 שנים אפשר לומר שהזנחתי את עצמי הזנחה פושעת. לא הייתי שמן עם לחיים אדומות אבל לא היה חסר לי משקל, ולעלות עליות היה קשה לי. לפני שנה החלטתי לצאת לדרך חדשה והתחלתי לעשות ספורט! היו לי אופניים די טובות, אז התחלתי לרכב , וזה הלך והתגבר, ובאמת ירדתי יפה במשקל, אבל כשבאתי לרוץ, או לעשות פעילות גופנית מתמשכת זה היה נראה כאילו לא התקדמתי בכלל! כאילו לא קרה כלום! זה די עצבן אותי אבל תמיד אמרתי לעצמי שאין מה לעשות, על הזנחה של שנים משלמים ביוקר! אז נרשמתי לקבוצה עם מדריך כושר, לפני שלושה חודשים. רצתי, נקרעתי, וכל פעם שהלכתי היה לי קשה, אבל הרגשתי שזה תהליך שמתפתח, ובקרוב אקצור את הפירות.
זו הייתה שיגרתי במשך שלושה חודשים, ואחרי שהייתי במסגרת של קבוצה שמתאמנת ביחד, אמרתי לעצמי שאני אלך לרוץ בבוקר לבד קצת,
והנה היום בבוקר הגיע, וכולי נרגש (ודי לחוץ) לרוץ, אבל אז אחרי כמה דקות הרגשתי שהנשמה יוצאת לי!! שאני לא מסוגל!! הלב על 130 ואני כבר תופס את הצד. מה כבר אני יכול לספר לעצמי? שזה תהליך? שזה תכף יגיע? אני לא אומר שאין שינוי, אבל אני מרגיש שהוא מינורי! אין לי כבר כוח להמשיך, אני חושב שהייתי סבלני מספיק לכושר המיוחל!!, אני מניח שאם הוא לא רוצה לבוא אליי, להכנס לתוכי, אני אחזור אל הספה הנוחה (שאף פעם לא אכזבה אותי, חייב לציין)
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות