אז ככה, אני בת 18, בכיתה יב',
אני יתחיל בזה שנורא קשה לי לבטא את עצמי אז אני אשתדל להסביר את המצב בצורה ברורה ככל האפשר.
עוד מהיסודי אפשר להגיד שהייתי חסרת ידע בסיסי לגילי, או בכלל. אני גם לא למדתי בכלל בכלל עד כיתה י', הייתי בבית ספר אבל לא באמת עשיתי משהו, כשעליתי לחטיבה התחלתי להעתיק במבחנים, וככה הייתי ממשיכה את השנים ב"חלק" ובציונים סבירים.
אם לא הייתי מעתיקה, מאמינה שלא היו מעלים אותי כיתות.
תמיד הייתי נחשבת ה"סתומה" וזאת שאין לה דעה, וזאת שאין בה כלום, אבל תמיד התעלמתי מזה ופשוט המשכתי בדרך הרגילה שלי.
ופתאום קיבלתי את האמת לפנים, אחרי שהתבגרתי, ואחרי שעברתי דברים, אני אמנם לומדת עכשיו אבל גם שאני משקיעה הציונים שלי הם בסביבות ה60-70...
ואומרת לעצמי שכנראה אלה היכולות שלי ומנסה לנחם את עצמי, אבל תמיד בסוף נשברת ובוכה ומבינה שלא יצא ממני כלום, כי אני זאת אני, ואת זה אני לא הצלחתי לשנות.
שום דבר לא מצליח באמת לעניין אותי, אני לא מוצאת שום דבר שאני באמת טובה בו, אני לא מוצאת משהו שאני באמת אוהבת, זה מסתכל אותי ככ כי אני רוצה להצליח.. אני רוצה שיצא ממני משהו, אני לא רוצה להיתקע בחיים ולהיות חסרת כל.
עכשיו שאני אמורה להתגייס עוד מעט, פה נשברתי שראיתי שאני באמת טיפשה. אין לי כושר ביטוי, אני לא יודעת לעשות כלום כמו שצריך, יש לי לקויות למידה קשות.. גם כשעשיתי את המבחנים במחשב, שעה לוקח לי להבין שאלה אחת, וזה הרי על זמן.. אז לא הספקתי לענות על הכל.. או שסתם לחצתי בסוף. גם כשאני קוראת משהו, שנתיים לוקח לי להבין אותו.
זה מתסכל... אני עכשיו עושה את הבגרויות של השנה ומשלימה 2 בגרויות משנה שעברה שנכשלתי, ואני באמת רוצה להצליח, אבל כל פעם נזכרת שלא משנה כמה אתאמץ, הידע שלי ככ מתומצת ואין לי את הכישורים הבסיסיים של לדבר כמו שצריך, או להתבטא נכון. בגלל זה הציונים שלי הם ככה במבחנים.
ובעקבות זה אפילו תפקיד משמעותי בצבא אני לא יקבל.
אני מתחילה כבר לאבד תקווה.. אני באמת לא יודעת מה לעשות. משהו יכול לעזור או שאני מקרה אבוד?
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות