שלום,
כבר בגיל 11 הלכתי לבית הספר מאופרת,
בשנתיים האחרונות קפצו אצלי על רוב הפנים פצעונים(הורמונליים וגנטים), פה ושם גדולים והמון קטנים על האף.
עח האף ומסביבו מפריעים לי מאד.
הבעיה שלי היא שכאשר אני נמצאת בקרבת אנשים והם מתקרבים אליי, מלחיץ אותי נורא, רוב הפעמים אני נלחצת, רוב הפעמים אני מתרחקת אחורה או לא יוצרת קשר עיין.
האבסורד פה הוא שנורא קשה לי לראות את עצמי בלי מייקאפ (משתמשת בקונסילר, יודעת שהרבה גברים לא יודעים מה זה קונסילר)
אך כשאני עם מייקאפ אני נלחצת מכך שילדים מהשכבה שלי יצליחו לראות שהתעסקתי עם פניי, שאני מאופרת.
הבעיה העיקרית היא שאחרי שנתיים של אי קשר עיין, קשה לי להסתכל לעניים של בן אדם, לראות איך הוא בוחן את פניי כאשר אני מדברת עימו.
זה כבר אוטומטי, לקחת צד אחורה, לא להפנות מבט, להתחמק מאנשים.
זו כבר הפכה להיות בעיה, פחד.
מישהי מזדהה איתי? מישהי מבינה אותי? אשמח לקבל עצות.
יום מוצלח לכולם
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- מדורים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות
הוספת סרטון מ-YouTube
כתיבת עצות בקלות ובמהירות
מעקב אחר הדירוגים שהתקבלו לעצות שלך
מעקב אחר העצות שכתבת והתגובות שהתקבלו
ניהול התראות חכמות לתכנים שכתבת ושתרצה לעקוב אחריהם
ללא צורך בכתיבת פרטייך האישיים בהוספת עצות ותגובות
2025