היי ,
אני לא חושב שאני ממש צריך להסביר אבל אולי אני אקבל קצת הבנה ונכונות לעצה טובה אם אגיד מה הוביל אותי להגיע להחלטה הזו .
בחודש הבא אני אהיה בן 30 ומאז ומתמיד הסיפור שלי עם צה"ל היה של יחסי אהבה ושנאה תהומית , כחובש אהבתי בעבר מאוד את המשמעות של זה , עזרתי לטפל בפצועים שיצאו מלבנון , השתתפתי במבצעים בעזה (למזלי לא היו פצועים בידי במבצעים אלו) , וכמילואימניק גם שירתתי כחובש מ"פ בגזרה של עוטף חברון (שבועיים לפני סוף סמסטר)
למרות כל זה , הסדיר שלי התחיל בצורה נוראית , ב8 חודשים הראשונים הייתי במסלול של חיל השיריון וסבלתי מלעג והצקות חוזרות ונשנות של "חבריי" לפלוגה , עד שהגעתי לכדי פיצוץ שבסופו של דבר שלח אותי לפלוגת המפקדה אחרי סיום המסלול .
במפקדה לאחר מאבקים של שלושה שבועות , הלכתי לקורס חובשים וחזרתי אח"כ בתור חובש ובשנה האחרונה הפכתי גם למפקד :
באותה תקופה יצאתי פעם בשבועיים הבייתה וחברה שלי דאז הייתה לי משענת
בחודשים האחרונים שלי לשירות עברתי משבר נפשי מאוד קשה , אותה חברה עזבה אותי ובמסגרת הצבא התחילו הדברים מאוד להתרופף לי , לא יכולתי לסבול שניה שם , באותם חודשים הייתי בדיכאון מאוד קשה והשתחררתי אדם שבור לחלוטין .
בסופו של דבר השתקמתי , איני מאשים את המערכת אלא יותר את האנשים שהיו מעורבים בענייני ולכן המשכתי לשרת במילואים ואפילו התגאתי על כך עד היום , החליפו לנו מפקדים ואני מתעב אותם , בנוסף לכך אני שוב נמצא במשבר מנטלי שגורם לכך שמאוד קשה לי להתמודד עם מילואים.
אני מרגיש שאחרי 8 שנים של מילואים ו3 שנים של סדיר , איני מסוגל לשרת יותר ולכן אני מעוניין לצאת מהשירות .
חשבתי לפנות לוועדה ולשחק על הבעיות גב ושמיעה שיש לי (אני שומע שיחות אבל בעייתי בתדרים גבוהים) ,
האם מישהו התנסה בזה , או שהרוב פשוט יוצאים על בעיות נפשיות (שזה אני גם שוקל לנסות).
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות