היי, קצת עליי בקצרה- התגייסתי באוג 15 (כשהראש שלי בכלל לא ללוחמה) ויצא שהגעתי לתפקיד קרבי. כמעט רוב הטירונות שלי הייתי בדיכאון מהתפקיד אבל לקראת הסוף מלחץ של חברים, משפחה וגם בצבא סיימתי את ההכשרה (חצי שנה). באמת שספרתי ימים כל הזמן בהכשרה הזו.. הגעתי לקו המבצעי ואני כבר 3 חודשים פה (קרוב לגדר) ואני כל הזמן בחרדות מלהיות כאן, אני בקושי ישן ואין לי חשק לאכול וכבר יוצא שחודש וחצי שלם כל פעם שאני מגיע לבסיס אני עם התמוטטויות עצבים ובכי. אני לא מסוגל להמשיך שם ברמה כזו שחשבתי מחשבות אובדניות וניסיתי לפגוע בעצמי... גם אז המ"פ דיברה איתי והבטיחה לי שבעוד שבועיים אחרי השיחה עם הקב"ן היא תוציא אותי. בנוסף להכל יש לי בעיה בבית (אמא חולת סרטן.. לא מעוניין לפרט איזה אבל היא מטופלת) ואבא עם בעיות גם. זה מגיע למצב שאמא שלי צריכה לדבר עם המפ שלי בטלפון בסופשים ולהגיד לה שהיא לא מזהה את הבן שלה והיא מתחננת ממנה שתשחרר אותי מהתפקיד. ביקרתי שבוע שעבר אצל הקב"ן וישבתי אצלו יותר משעה ובסוף הוא הגיע למסקנה שאני סתם בקשיי הסתגלות (כמו שהיה לי בהכשרה) ובגלל ש"עברתי" את זה שם זה משהו שיעבור לי פה. אני מכיר את עצמי, לוחמה בחיים לא רציתי ועכשיו המ"פ שהבטיחה להוציא אותי אומרת שאין לה על מה להוציא אותי כרגע למרות ההבטחות. אני מחר חוזר לבסיס ואני רק פוחד מלחשוב על מה יהיה. אני באמת לא מסוגל יותר נפשית להתמודד במקום שאני נמצא בו ורע לי. מה אני צריך לעשות כדי לעוף מהתפקיד? הקבן עצמו לא מבין אותי ואני מרגיש אדישות ממנו למצב שלי... עכשיו להחליף קב"ן זה בעייתי כי זה קב"ן של כל האוגדה לפי מה שהבנתי ואני צריך להיפגש איתו ולהגיד לו למה אני רוצה להחליף קב"ן. אני מודע לזה שלרדת מלוחמה זה תהליך אבל אני כבר חודש וחצי ואני מתוסכל משבוע לשבוע. צריך לחת וך ור ידים כדי שיבינו שבן אדם לא רוצה להיות במקום ורע לו? אשמח לעזרה..
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות