אני בן 22 חזרתי בתשובה בגיל 14 הייתי עמוק עמוק בעולם החרדי ולפני 3 שנים עזבתי את הישיבה והפסקתי להאמין ולשמור מצוות.
את השחור לבן הורדתי כשהתגייסתי לצבא לפני חצי שנה ועכשיו אני בלי כיפה.
אני עובר כרגע הכשרה קרבית בצבא ושמו אותי במקום עם בנות ואני לא ידעתי שזה יהיה ככה ואף אחד לא אמר לי . שנים חייתי בעולם קבו בנים לחוד ובנות לחוד ופתאום שמים אותי ככה במקום שהבנים והבנות עושים הכל ביחד רצים עושחם שכיבות שמיכה וכו וכו.
אני ממש סובל . גם חברתית בלי קשר לבנות . כי החברה החילונית מוזרה לי ואני נקרא עוף מוזר. ואולי הבעיה שלי היא יותר עמוקה כי חברתית אני ביישן ושקט ומופנם.
וזה שאני עם בנות זה רק מעצים את הבעיה.
ניסיתי לצאת משם ולעשות בעיות אבל המפקדים שכנעו אותי לחכות לשיחה שבוע הבא עם סגן אלוף ולהיות חייל טוב עד אז.קשה לי. באמת שקשה לי ואני מרגיש שאני משתגע. לפעמים טוב לי שם. לפעמים אני חושב שאם אני כבר לא חרדי אז אולי זה ברכה שאני עובר הכשרה עם בנות שככה אתרגל אליהם. אבל באמת שאני מרגיש קושי עצום ואני לא יודע מה יכול לקרות. יש לי הרבה קריזות ביום יום. עצבני על החברה ועל זה שיש בנות ואז אני בואח מהם או לא מדבר איתם או מסתכל עליהם בפרצוף זועף. אני באמת מרגיש שאיבדתי כיוון. יכלתי לפרט יותר אבל אין לי זמן וזה בערך הסיפור. עכשיו אני צריך עצות ממכם מה עליי לעשות. כי לי אין מושג. קשה לי לקבל החלטות ולכן לא הייתי הולך לכזה מקום מעורב. לדעתי הנקודה הכי מרכזית היא שלא טוב לי בעור של עצמי שאני לא מצליח לבטא את עצמי בחברה ושרע לי בחיים . רק אני יוסיף שעם כל הבעיות האלה של הסבל ליד בנות ולשמוע בנות צועקות . עם כל זה יש לי איזושהיא הנאה להיות לידן ובמיוחד שיש מישהי שמשכה את תשומת ליבי ומעניינת אותי. אבל עדיין קשה לי.
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות