אני וחבר שלי יוצאים קרוב ל9 חודשים (הנשיקה הראשונה שלנו הייתה בראש השנה החדשה של 2013 וקצת לאחר מכן נהיינו חברים אני לא זוכרת תאריך מדוייק).
מההתחלה הזוגיות שלנו הייתה טיפה מוזרה כי מסיבות מוצדקות לא רצינו לחשוף אותה בפני כל מי שאנחנו מכירים. סיפרנו לכמה חברים קרובים של שנינו.
אחרי בערך חודש הוא אמר שאנחנו צריכים לדבר ושנראה לו שעדיף לנו אחד בלי השני. הייתי די מדוכאת כי בדיוק התחלתי להרגיש אליו משהו מעבר למשיכה מינית, והעובדה שאהבתי אותו בתור בן אדם (הוא היה הידיד הכי טוב שלי אז)...
שבוע אחרכך הוא הציע שנחזור והסכמתי.
אחרכך היה לנו ממש טוב ביחד להמון זמן, עד יולי שהחלטתי אני שאני לא רוצה אותו יותר ואמרתי לו. הוא אמר שלדעתו כדאי שנדבר על זה שוב במקום סתם להפרד בעוד כמה ימים כששנינו רגועים ולא ב2 בלילה כמו אז. אמרתי שבסדר. לא דיברנו. סבא שלי מת שבוע אחרכך ואיך שדיברנו הרגשתי צורך לחזור אליו כדי שיהיה משהו שיסיח את דעתי. וזה מה שעשיתי. חזרנו. היה לנו סבבה לגמרי, למרות שבגלל כל מיני עניינים (נסיעות לחו"ל וחוסר זמן) בקושי נפגשנו.
קצת אחרי תחילת הלימודים החלטנו לקחת הפסקה אחד מהשניה, ולהחליט מה אנחנו רוצים. שנינו רצינו לנסות שוב להשאר ביחד (היה לנו ריב מטומטם שנגרר לעוד הרבה ריבים). חזרנו.
שלושה ימים אחרכך הוא סיפר לחברה טובה של שנינו שבזמן ההפסקה הוא התמזמז עם מישהי שלוש פעמים (לא משהו מעבר לזה) וביקש ממנה לא לספר לי כדי שלא אפרד ממנו סופית.
הוא לא יודע שאני יודעת, אבל אני כן...היא כמובן סיפרה לי ישר ואני התקשרתי אליו שעה אחרכך להפרד ממנו. לא יכלתי להגיד שאני יודעת כי הוא ידע שהיא סיפרה לי ויכעס עליה. אז פשוט המצאתי תירוצים מפגרים. הוא אמר שאני סתם עצבנית ושאנחנו צריכים לדבר עוד. אמרתי שבסדר. נפגשנו. הוא לא אמר לי כלום על זה.
עכשיו אני מתלבטת - להפרד ממנו למרות שאני מאוהבת בו, ושהוא יחסר לי מאוווווווד, כי בסך הכל אנחנו קודם כל ידידים, או להשאר איתו? בכל זאת, היינו בהפסקה. מצד שני, לא היו לו שום רגשות אליה והוא היה משועמם ודביל. וזה בגידה רצינית באמון שלי.
סליחה על החפירה המטורפת, אני פשוט לא יודעת מה לעשות
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות