היי,התאהבתי בבחור שעבד איתי אך מלכתחילה ידעתי שהוא נמצא בזוגיות כבר 8 שנים,הם אפילו עברו לגור ביחד לפני חצי שנה.עשיתי כל מה שיכולתי כדי לשכוח ממנו,חזרתי ואמרתי לעצמי כל הזדמנות,די יש לו חברה,צאי מזה. אבל מה שלא עשיתי רק הרגשתי שהרגש שלי מתחזק עוד יותר. אומנם מעולם לא קרה בינינו משהו, אך כל התקופה הזאת שעבדנו ביחד הרגשתי שיש בינינו כימיה ממש טובה אך מעולם לא העלתי בדעתי לעשות משהו לכיוון. הוא לעומת זאת נחשב פלרטטן(לא פעם ראשונה שאני רוצה מישהו כזה)בכל מקרה הוא היה מפלרטט איתי מילולית,תמיד שיצאתי וסיפרתי לו שהייתי ככה וככה,הוא לא שאל איך היה או לאן הלכתי אלא תמידדד עם מי הלכת ,אז התחלתי להחזיר לו סיפרתו לו שיצאתי עם ידיד והתחלתי להמציא כל מיני סיפורים(בתכלס אין לי ידידים גברים בכלל) אבל זה פשוט עבד..זה הציק לו ואני ראיתי את זה.
בגלל שהרגשות שלי היו כל כך חזקים אז הרגשתי שאפשר לסמוך עליו וסיפרתי לו שאני לא רוצה קשר עם אף אחד כרגע כי היה מישהו שמאוד מאוד פגע בי וזה גרם לי לאבד אמון באנשים,במיוחד בגברים ואני מפחדת להיפגע(זה באמת היה סיפור נכון)אבל ממש לא היחיד. אני בחורה מאוד רגישה ונפגעתי הרבה באהבה. בכל מקרה הוא תמיד ידע שאני לא מתכוונת להיות עם אף אחד בגלל זה וזה עשה אותו כזה רגוע ,ובגלל שההתנהגות שלו הייתה כל כך מבלבלת,חוץ מפלירטוט מילולי וסצנות קנאה,וחקירות,ובואי לפה ובואי לשם,והוא היה מקפיץ אותי הביתה מלא פעמים ומדבר איתי מלא בשפה כחולה(פה גם אני נסחפתי),ואני חייבת להודות שזה כל כך שיגע אותי שהדבר היחיד שהעזתי לעשות זה מסאג' בקטנה כזה סתם שחיכינו שישטפו לו את הרכב(זה היה במקום ציבורי ,ממש לא משהו לא במקום) פשוט לא עמדתי בזה יותר,הוא הטריף לי את השכל. אבל למרות שבעצם לא עשיתי כלום ,כל פעם שראיתי את חברה שלו הרגשתי רע,אולי בגלל המסאג' אבל בעצם פשוט עצם העובדה שאני מאוהבת בחבר שלה. אני לא בן אדם כזה,מעולם לא התאהבתי ככה במישהו עם חברה בקשר כזה רציני. אבל זה פשוט היה בלתי אפשרי ,אחרי תקופה החלטתי שאני חייבת לבדוק אותו פעם אחרונה ואמרתי לו שהייתי בחתונה והיו מלא חתיכים(סיפור אמיתי)ואמרתי לו שאני חושבת אני מוכנה להכיר מישהו עכשיו ואולי שישדך לי מישהו מהחברים שלו..רציתי לבדוק אותו וזה עבד..הוא היה בהלם מזה הוא פשוט שתק ואחרי 20 דקות שכבר הלכתי לעשות דברים הוא בא אליי ואמר לי שהוא חשב על מה שאמרתי ושיש לו מישהו להכיר לי ,,ומי זה היה,מישהו מהעבודה שנשוי עם ילדים (אז הבנתי שזו בדיחה)וזה הראה לי שהוא חשב על זה 20 דקות על משפט כזה חסר משמעות,ואם זה לא מספיק מאז הוא ניסה לשדך לי כל יום יומיים מישהו אחר שלא אפשרי ואז כבר לא עמדתי בזה יותר זה שיגע אותי ובלבל אותי ,כבר לא הבנתי מה הוא רוצה ממני ויום אחד שפעם ראשונה הוא הקפיץ אותי הביתה כשחברה שלו באוטו(אני לא ידעתי שהיא תהיה אחרת לא הייתי נוסעת איתם) הרגשתי מה זה לא נעים,המצב התחיל להיות מביך והרגשתי ריחוק ממנו מאותו יום ואז עוד פעם קרבה ושוב ריחוק ושוב קרבה,ואפילו פעם אחת רציתי להיפרד ממנו בחיבוק והוא פשוט סובב לי את הגב והלך אמר "פעם אחרת",כל כך נפגעתי אך במקום לשנוא אותו פשוט הלכתי אחריו כמו איזה כלבלב וגרמתי לו לחבק אותי כזה.. הרגשתי מושפלתת בטירוף אך דאגתי יותר למה הוא חושב עליי עכשיו,מאותו יום החלטתי להיות אדישה ובקושי לדבר איתו ,זה אומנם עבד כי הוא התחיל לחפש אותי יותר אך עדיין ראיתי בעיניים שלו קצת זלזול כאילו הוא מעדיף לא לראות אותי בכלל,אז כבר לא יכלתי יותר ורציתי לספר לו מה אני מרגישה אך בסוף הבנתי שאין טעם אז פשוט אמרתי לו הפוך,שלא ידאג ושאם יש לו ספקות לגביי אז ממש לא,ואני רואה אותו אך ורק בתור ידיד.(אין לי מושג עד היום אם הוא יודע מה אני מרגישה או לא,אבל אני מניחה שכן)בכל מקרה למרות השיחה כבר לא עמדתי בזה יותר ומרוב שהיה לי קשה עזבתי את העבודה,הוא אומנם ניסה לשכנע אותי להישאר אפילו רק ליום פה ,יום שם אבל אני כבר החלטתי ועזבתי. אין לי בכלל איך לתאר כמה אני מתגעגעת אליו וכמה אני משתגעת אם אני רואה משהו עם חברה שלו (למרות שכבר מלא זמן הוא לא העלה שום דבר איתה)ואם אני רואה שהוא עושה לייק לבנות מסוימות ואפילו למישהי שהייתה חברה שלי פעם. אני ישר נלחצת וחושבת שאולי הוא נפרד מחברה שלו ועכשיו הוא עם החברה הזאת שלי לשעבר.אני מקנאה בטירוף,והרגש לא עובר לי. אין בינינו שום קשר מאז שעזבתי חוץ משיר ששרתי קאבר,שיר רומנטי שהעלתי לפייס והדבר היחיד שרציתי הוא שהוא ישמע אותו למרות שלא היתה לי דרך לוודא ולהפתעתי הרבה הוא עשה עליו לייק אז קיבלתי אישור מוחלט שהוא שמע. אבל זהו חוץ מזה כלום,והוא לא יוצא לי מהראש ואני מרגישה רע וקשה לי ואני בוכה כל יומיים ולא בא לי לצאת מהבית ,ואני מנסה לדבר עם בנים כל הזמן אך כשזה הופך למשהו שאולי יעבוד אני לוקחת צעד אחורה. לא יודעת מה לעשות יותר אני רוצה רק אותו ,הוא לא יוצא לי מהלב. אני תוהה לפעמים אולי הוא כן מרגיש אליי משהו ,הרי מה זה היה כל הדברים האלה עד היום,ואולי אני צריכה להגיד משהו ואולי לא,אני כל כך מבולבלת אבל אני באמת התאהבתי! מה עושיםםםם?
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות