אז עד עכשיו לא הייתי בזוגיות, שזה די מוזר ומבאס כי אני לא נראה רע ואני טעם של הרבה אנשים. יצא לי לצאת לכמה דייטים, הכי הרבה שלי היה לצאת חודש וחצי עם מישהו אבל מהר מאוד ירד לי ממנו. הסיבה העיקרית שבגללה אני לא מצליח להחזיק קשר היא ההורים שלי. הם מאוד דתיים ושמרניים ככה שלהגיד להם שאני יוצא עם מישהו זה בלתי אפשרי, אמא שלי התחילה לקחת תרופות מאז שיצאתי מהארון ואפילו הפסיכוגולית הליברלית (שההורים שלי ממנו כדי שהנטיעה תשתנה) אמרה לי שלא כדאי להגיד להם. ואז יוצא מצב שאני לא מוצא מישהו שמספיק חשוב לי כדי לשקר ככה להורים שלי. ולשקר להורים זה ממש לא קל. אני לא בן אדם שמרבה לצאת. אין לי הרבה חברים ככה שאין לי סיבה לצאת כל כך הרבה מהבית וחבר מצריך לצאת הרבה מהבית.
וזו גם לא הסיבה היחידה שאני לא מוצא. הרבה פעמים אני מקנא בבחור שאני יוצא איתו, קנאה שגורמת לי ממש ממש רע ואין לי מושג למה. אם זה בגלל שיש לו חיי חברה(שהוא מרבה לשתף אותי בהם זה בכלל קשה) אם זה בגלל נסיון מיני יותר נרחב(למרות שלי יש נסיון מיני לא קטן בכלל) תמיד אני ארגיש רע לידו, קנאה כזאת. לא יודע איך להסביר אבל זו הרגשה ממש רעה, שאולי נובעת מחוסר ביטחון ובחוסר הסתפקות במה שיש לי.
אני כבר מרגיש שאני לא בנוי לקשר, כל פעם שאני יוצא עם מישהו ומתאכזב מחדש ונפגע מחדש פשוט קשה לי יותר ויותר לחפש. אני כבר לא יודע למה אני מחפש כי כבר נמאס לי מכל עולם הדייטיניג הזה ואני כבר לא מצליח לראות את עצמי מסתפק בזוגיות, אני גם לא רואה את עצמי מתאהב, רק נפגע ונפגע.
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- מדורים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות
הוספת סרטון מ-YouTube
כתיבת עצות בקלות ובמהירות
מעקב אחר הדירוגים שהתקבלו לעצות שלך
מעקב אחר העצות שכתבת והתגובות שהתקבלו
ניהול התראות חכמות לתכנים שכתבת ושתרצה לעקוב אחריהם
ללא צורך בכתיבת פרטייך האישיים בהוספת עצות ותגובות
2025