היי, לפני כחודש וחצי התגייסתי לתפקיד לוחם בבסיס שנמצא כ-6 שעות מהבית שלי.
אחרי המון בכי, 3 פגישות עם קבן ואין ספור חפירות למפקדים הוחלט שאני לא מתאים לשרת כלוחם.
הבעיה העיקרית שלי הייתה המרחק מהבית, אני בן אדם שבאמת לא מסוגל להיות רחוק מהבית והחיל בו הייתי משרת היה 12/2 בטירונות ובסדיר.
אחרי שיחה עם המ"פ הבנתי שאני כנראה אתקע בתפקיד גוב' בבסיס בו אני נמצא כרגע, משהו שעוד יותר שובר אותי.
מבחינה נפשית אני מרגיש גמור, ההורים שלי רואים מה עובר עלי ולא יודעים מה לעשות, האחים שלי מחפשים דרכים לעזור לי אך אין הרבה ואני בעיקר מרגיש שבור מכל בחינה.
אני לא רוצה לצאת מן המערכת הצבאית, אני רוצה לתרום, אך איני מסוגל לעשות זאת כך, איני מסוגל לעשות זאת במרחק הזה, אני באמת סובל מחרדות והכאב שאני מרגיש כל בוקר מהיום שהגעתי לבסיס הזה רק מחמיר ומחמיר.
האם מישהו יכול לעזור לי ולתת לי עצות כיצד לצאת מן הגהנום שהכנסתי את עצמי אליו, כיצד אני יכול לעבור לבסיס פתוח קרוב לבית עם יציאות נורמליות?
החודש וחצי הזה שאב ממני את כל הכוחות והביא אותי למצב שבחיים לא חשבתי שאגיע אליו, בבקשה עזרו לי!
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות