היי אנשים,
זקוקה לעצתכם...
בעלי ואני בתחילת שנות השלושים בחיינו, נשואים כחמש שנים ושני ילדים קטנים.
בעלי אינו אזרח ישראלי וכל המשפחה שלו שם.
עד לפני לא מזמן גרנו קרוב להורים שלי והם עזרו לנו המון עם הילדים. לאחרונה עברנו לגור קרוב לעבודה, מה שאומר שאנחנו קצת רחוקים מהם (כחצי שעה בלי פקקים, שעה עם פקקים).
ההורים שלי התרגלו לראות את הילדים כל יום כיוון שאמא שלי טיפלה בבת הקטנה. אלו הנכדים הראשונים שלהם.
מאז שעברנו ההורים שלי מתגעגעים בטירוף ופשוט מתחננים כל סוף שבוע שנבוא.
ואמא שלי מבשלת ומארחת את כולנו (אני ואחיי) כיד המלך.
הגעתי לקונפליקט - בעלי לא מסכים שנלך לשם כל סופש.
הוא רוצה להסתפק בפעם בשבועיים- עדיף שלושה.
אני מבינה אותו - הוא לא משתלב עם המישפוחה שלי בגלל השפה...
וחוצמיזה, זה לא ההורים/משפחה שלו.
מצד שני :ההורים שלי לוחצים, ואני מוצאת את עצמי באמצע, לא אוהבת לריב :(
הקטע הוא שאין לי תירוץ טוב להורים שלי - ממילא אנחנו לא עושים כלום בסופי השבוע שלא הולכים אליהם, מקסימום יורדים לגינה. מה גם שלבעלי אין משפחה פה - כך שאין את התירוץ שהולכים להורים שלו....
סופש שעבר המצאתי להורים פגישה עם חברים אך כמובן שלא עשינו כלום והיינו בבית. מה שקרה שההורים שלי התקשרו והזמינו את עצמם ובאו אלינו בערב. כל כך חסרים להם הנכדים...
בעלי כבר נעלב ומרגיש שאני לא מתחשבת בו. הוא פשוט לא רוצה לראות את הפרצוף שלהם כל שבוע. פשוט ככה.
אציין שכשאנחנו הולכים אליהם בשבת זה 4 שעות בערך וכשהם באים - לא יותר משעתיים וחצי. הם ממש באים להנות מהבונבונים והולכים.
אני יודעת שזה בעלי והוא אמור להיות הכי חשוב אבל אני מאוד קשורה להורים שלי ולא רוצה להעליב, בעיקר את אמא שלי. מה אומר לה? שאנחנו רוצים להיות רק אנחנו?? היא לא תבין את זה, מקסימום תיעלב. זה פשוט לא מובן לה דברים כאלה. הבית שלה תמיד פתוח לאורחים והיא לא מבינה את הצורך "להיות רק אנחנו"...
נראה לי שהיא מארחת את כולם בשבת בשביל לא להיות לבד עם אבא שלי ולהרגיש כמו שני זקנים...
תודה ליועצים היקרים!!
שבוע מצוין
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות