אז ככה אני וחבר שלי ביחד כבר כמעט שנה והכרנו ביחידה שאנחנו משרתים בה ,הוא חייל בודד ,ואני גרה עם ההורים ,הוא גר יחסית ממש קרוב למרכז ,ואני גרה בדרום שעתיים נסיעה מימנו בתחבורה ציבורית .והבעיה היא כזו שתינו משרתים בבסיס סגור ואני נהגתי לישון שבת אחת אצלו שבת אחת אצל ההורים ושבת אחת שזו סגירה וגם ישיבות באמצע שבוע מדיי פעם בבסיס ,למשך תקופה ארוכה וממש התרגלנו לשגרה הזו .ועכשו אוטוטו שבועות אחרונים ואני משתחררת ולו יש עדיין עוד קצת חודשיים להיות חייל
,אז אני כמובן מראש כבר נרשמתי ללימודים שאני מתחילה אותם חודש ישר אחרי השחרור והדבר הזה כמובן ייקח לי ים כסף ,וכמובן הסברתי לו שאיך שאני באזרחות יתחילו כל הלחצים של הלימודים והעבודה ושיש סיכויים שנתראה בהרבה פחות משהו כמו פעם בחודש או בחודשיים עד שאני יעמוד טוב על הרגליים והיה בכוחי לעבור לגור לבד ,וזה יכול גם לקחת לי שנה שנתיים מהחיים ,והוא לא מוכן לקבל את זה שנתראה כלכך קצת ולוחץ עלי שלא יוכל לעמוד בזה ושאני חייבת לעבור לגור יותר קרוב למרכז הארץ בשבילו כי הוא לא מוכן לבוא לישון אצלי מיידי פעם בשביל להקל עלי בגלל שהוא טוען על חוסר הפרטיות שהיה לנו בגלל ההורים שלי ,ואני ממש בתסביך מצד אחד יש לי קורת גג ,מיטה ,ותמיד אוכל טעים של אמא שלי בקיצור תנאים מעולים בשביל להתקדם בחיים ומצד שני אני מפחדת לאבד אותו כי אני ממש אוהבת אותו .מה אני צריכה לעשות?.
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות