לי ולבעלי יש בעיות פריון. שתי המשפחות יודעות על כך. קרה נס ונכנסנו להריון באופן טבעי. סיכוי של אחד למיליארד. הופתענו מאד ושמחנו והתרגשנו. רצנו לספר להורים. ואז עברתי הפלה. בטרימסטר ה1. הרופאים השונים, שלא היו בקיעים בהיסטוריה הרפואית שלנו היו קרים ועניינים, אמרו לנו "לא נורא, סטטיסטית זה קורה, עד 3 הפלות זה תקין, פעם הבאה בעזרת השם". לנו זה שבר את הלב, כל פעם מחדש. נכנסנו לאבל. דיכאון. כי ידענו שלא תהיה פעם הבאה כזו, באופן טבעי. תגובת שתי המשפחות היתה די קרה למאורעות. אותי זה מאד הכעיס. התאכזבתי, כרגיל, מהמשפחה שלי, שבה לא מדברים על רגשות. אמא שלי לא רצתה לשמוע כלום על הנושא, לא רצתה להציץ באולטראסאונד שעשיתי. מזכרת מרגשת, שנותרה לי. סיפרתי לה שקראנו לעובר בשם. היא שתקה. היתה מרוחקת, כאילו היא חוותה את ההפלה. נורא הכעיסה אותי. והמשפחה שלו, לא שמעתי תנחומים כלום כלום כלום!!! פאקינג ההזדמנות היחידה שלכם לנכד מהבן שלכם, בשיטה הטבעית. כמה בנאדם חסר לב יכול להיות? עד היום לא שמעתי שום התייחסות למאורעות, כאילו לא קרה.
אני נשאתי ברחמי את העובר שלנו, אומנם אירחתי אותו בתוכי לזמן קצר, אבל אני אמא.
מה לדעתכם יפיג את האכזבה שלי?
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- מדורים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות
הוספת סרטון מ-YouTube
כתיבת עצות בקלות ובמהירות
מעקב אחר הדירוגים שהתקבלו לעצות שלך
מעקב אחר העצות שכתבת והתגובות שהתקבלו
ניהול התראות חכמות לתכנים שכתבת ושתרצה לעקוב אחריהם
ללא צורך בכתיבת פרטייך האישיים בהוספת עצות ותגובות
2025