אני יתחיל מזה שבילדות לא גדלתי למשפחה נורמטיבית עם אוכל בבית ובית נקי ושיגרה בגדר הנורמה עד שעברתי למשפחה אומנת עד גיל 18 היחסים בנינו לא היו להיט והרגשתי זרה שכול פעם הייתי שואלת עם אפשר ליפתוח את המקרר כשהיינו רבים לא הייתי יוצאת מהחדר עד שהתחלתי לעבוד וכול הכסף שלי היה הולך לאכול בחוץ ועל שטויות לחפר על מה שלא היה עד שהתגייסתי וכמובן המשכתי עם זה כי זה אוכל של בית האוכל בחוץ אולי זה נשמע פטטי אבל באמת שבשבילי זה וואו ואני הגעתי למצב שעוד שניה מעכלים לי תחשבון אין לי איך ליסגור את החודש וכול פעם אני אומרת לעצמי אבל היה לי יום רע אני יודעת לבשל אבל פשוט ניגעלת לאכול את האוכל של עצמי פשוט לא מסוגלת לאכול בבית זה מדכא אותי אבל מצד שני משו חייבת להשתנות אני מנסה להתנהל מזומן אבל אז אני נכנסת לחנות קונה משו אחד ומשתכנעת לקנות הכול ואז מיתחרטתת קשה לי להגיד לא ואני מודעת שהבעיה בי אבל אני לא יודעת מה לעשות כשאני נופלת לדיכאון אני סוג של בורחת למקום הזה של לישתות לאכול בחוץ עד שהבטן שלי תיתפוצץ ואני לא רואה בעיניים :/ ואני רק נכנסת לבור ענק ולא יודעת מה לעשות :/
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות