היי לכולם
אני מנהלת יחסים עם מישהו כבר שנה וקצת.
הבחור מקסים רציני, בוגר, ורוב האנשים שרואים אותנו יחד אומרים שהוא אוהב אותי
כרגע הוא מסיים ללמוד במכללה ורק אז הולך להתגייס .
הוא מאוד מאוד קשור למשפחה ולאמא שלו ...בואו נגיד שאמא שלו בסדר העדיפיות הכי גבוה וככה זה יהיה תמיד ואני מבינה אותו לגמרי ...כי הוא גדל בלי אבא והוא הגב של המשפחה שלו.
יש משהו שמאוד מפריע לי במערכת היחסים שלנו שאנחנו לא ניפגשים הרבה.
שנינו עובדים. אני עובדת כול יום במשמרות שונות והוא עובד גג 3 משמרות בשבוע לרוב הוא פנוי בשעות הערב ויש לו גם ימים חופשיים בלי עבודה ולימודים וכשאני יכולה לבוא אליו אז הוא מעדיף אחרי המכללה לשבת לשחק טיפה במחשב ואז הוא קורא לי שאני יבוא אליו לאיזה 40 ד לפני משמרת שלי שזה מעצבן, כי תכלס הוא כן יכול לוותר בשבילי על איזה משחק מחשב כשהוא יודע שסוף סוף יש זמן, וכנראה שזה לא כל כך חשוב לו ...
אנחנו גרים 2 מטר אחד ליד השני ואני רואה אותו פעמיים בשבוע לאיזה שעתיים גג..
הוא רוב הזמן יושב במחשב ומשחק עושה טיפה שיעורי בית...
הוא המון פעמים מבטל איתי ושוכח שהוא קבע איתי ולפעמים מרגיש שהוא מקדיש יותר זמן לחברים...מדבר איתם כול היום בווטסאפ וקובע איתם מפגשים..
ובכללי מרגיש לי כבר כאילו אני לא איתו כאילו אני לבד...
אני מוותרת על המון דברים בשביל להיפגש איתו ואם אני לא יעשה זאת, אז אנחנו פשוט לא ניפגש שבועות.
הקטע הוא גם שהוא לא מראה שאני חסרה לו ושאכפת לו
אנחנו דיברנו על זה כל כך הרבה פעמים וכול פעם הוא אומר שאני לא מבינה אותו ושאני לא יהיה אף פעם הדבר היחיד בחייו ושיש לו הרבה דברים על הראש
והוא תמיד אומר לי :"לא נורא ניפגש כבר מחר או משהו " כשלא יוצא להיפגש.
אני באמת מיואשת כבר ומרגישה לבד בקשר הזה מה לעשות ?
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות