אני מפחדת לעשות צבא, יש לכם עצות?

אני מפחדת שהצבא יעשה לי ממש רע. קראתי סיפורים של אנשים שקצת דומים לי שממש רע להם שם והם רוצים לעזוב...
אני רוצה לתרום חלק למדינה ולעשות צבא, אני פשוט באמת מפחדת שלא יהיה לי טוב שם. אני לא יודעת אם אני מתאימה למסגרת כזאת, למרות שאין לי בעיות בריאותיות וכנראה שלא נפשיות (שהן "מוצדקות", כמו דיכאון קליני ונטיות אובדניות).
יש לי חרדה חברתית, אני בן אדם מאוד ביישן, מאוד סגור, מאוד חרדתי ליד אנשים ובקבוצות, ומרגישה לא בנוח לעשות את שלי כשאנשים נמצאים לידי ובעיקר כשמסתכלים עליי ובוחנים אותי- אז אני בכלל לא מסוגלת לתפקד.
אני בן אדם מאוד רגיש, אני נפגעת כשמזלזלים בי, כשצועקים עליי (=מפקדים). במיוחד כשזה מול אנשים, למרות שלא רק. אני לא לוקחת ללב דברים שבעיניי אין להם משמעות, אבל יש דברים שאני נפגעת מהם כי אני מאוד מרגישה איזה דברים אני צריכה לקחת לתשומת ליבי. אני יודעת שזה לא בהכרח אומר שאני צריכה להיפגע אבל זה פוגע לי בביטחון כי ככה המוח שלי בנוי, רגישות שנולדתי איתה.
אני בן אדם שקשה לו להתבטא בעל פה, קשה לי להגיד מה אני חושבת, קשה לי לעמוד על שלי. יש הרבה מקרים שמפקדים מנצלים את החיילים, זאת דוגמא אחת. אני בדיוק הבן אדם המתאים לנצל אותו. אני אהיה מה"צהובים" כי אני נתפסת ככזאת בכל מקום, למרות שזה מרגיז כל כך. ואם אצטרך בעקבות משהו כזה לדבר שם עם מישהו, אני בקושי אוכל כי לא אצליח להסביר את עצמי ולא יבינו אותי נכון.
אני בן אדם שמרגיש חנוק במסגרות, בבית ספר הרגשתי ממש רע ונכנסתי לדיכאון עד שעברתי למסגרת בית ספר מקלה יותר, וזה לא לגמרי עבר (אבל כן קצת טוב יותר).
בגלל שאני בן אדם שצריך הרבה חופש וזמן לעצמי בשביל להחזיר את עצמי לאנרגיות לתפקד, זה עוד משהו שיהיה לי ממש קשה. זה עד כדי כך שאני מרגישה לא טוב ללכת לבית ספר כל יום, אפילו שאני לומדת כל יום רק 5 שעות ואפילו אין ימי שישי, ובעיקרון אין יותר מדי עומס. לפעמים אני חייבת עוד יום או כמה ימים באמצע השבוע להישאר בבית כי אני פשוט מפחדת ללכת, מפחדת אפילו בכלל לצאת החוצה מהבית, ואם אני הולכת בכל זאת אני מרגישה ניתוק עצמי וניתוק מהעולם, חוסר מוטיבציה וחוסר ריכוז.. ומרגישה משהו דומה קצת לדה ריאליזציהדה פרסונליזציה. זה נוראי.

אני יודעת שכל זה נשמע כאילו אני מנסה לתרץ לעצמי תירוצים, אבל הלוואי שלא הרגשתי כל כך את הפחד הזה ללכת לצבא ובאמת הלוואי שלא היו לי את הקשיים האלה בשביל שאוכל לעבור את הצבא כמו אדם ממוצע. אני באמת מפחדת שיהיה לי עד כדי כך רע.. שאהיה שם לבד, שינצלו אותי, שאכנס לדיכאון, שלא אצליח להסתדר בגלל החרדה החברתית (לא רק מבחינת חברים, אלא גם בכללי למלא את התפקידים. אחרי הכל, כל עבודה היא חברתית פחות או יותר).
אני חושבת שזה חשוב להתגייס אבל אני ממש מפחדת...
זאת מסגרת ממש קשה ומתייחסים לחיילים שם כאל בורג במערכת, בצורה יותר גרועה מבית הספר אפילו. וזה משהו שאני שונאת בעולם, אני נגד יחס כזה. אני שונאת את איך שהעולם הזה בכלל מסודר. איך שהוא בנוי.
הציעו לי לנסות להוציא פטור אבל אני לא מרגישה בנוח עם ללכת לפסיכיאטרים עכשיו, אני גם מרגישה רע עם זה ולא יודעת עד כמה מה שאני מרגישה באמת מוצדק.
אני באמת אשמח לעצות מכם...
תודה רבה לעונים.