אהלן,
אז קצת בקצרה על עצמי, אני בת 21, השתחררתי לפני חצי שנה. התחלתי ללמוד קורס במקצוע כלשהו. אין גברים בקורס, רק בנות. דבר שדי ביאס אותי כי כן רציתי שיהיו לי ידידים, וללמוד איתם. ידוע שקל יותר להתחבר לגברים, והכי נחמד לבלות איתם.
ידוע שנשים הן עם לא מפרגן וקנאי.
קשה להסתדר איתן, כמובן תלוי באופי של כל אחת. שלא תבינו לא נכון, אני כן טיפוס חברותי, קל להתחבר אליי. יש לי הרבה חברות. פשוט בוחרת בקפידה. ונחמדה למי שנחמדה אליי.
בסופו של דבר ברגע שמישהי מתנכלת, היא מבחינתי מחוקה. וההתנהגות שלי כלפייה הדדית.
בכל אופן, בהתחלה הכל היה בסדר, יש 2 בנות בקורס שכנראה מקנאות בי, בין אם זה המראה שלי מבלי להשוויץ ובין אם זה הקטע של ההשקעה בלימודים, כי כן אני לומדת וחשוב לי להצליח.
הן מרשות לעצמן לעקוץ.
הכרתי חברות שם, ובכל פעם שאני איתן הן מעירות לי. כאילו מי הן בכלל. או שנניח המרצה ניגש להסביר לי, הן טוענות ואומרות בקול ליד כל הכיתה לפני כולם: 'יופי! אז תסביר רק לה', היחס כלפיי בלתי נסבל. אני יכולה לענות להן, להעמיד אותן במקום. מי הן בכלל????!! טיפשות.
אני לא טיפוס פראייר בכלל. אין מצב שאני שותקת. כשיש לי מה לומר אני אומרת בפנים, הכי ישירה. יש לי פיוז קצר וחבל למי שמתווכח איתי. בסופו של דבר אני זו שאומרת את המילה האחרונה. חבל בשבילן. אני נשארת מאופקת כרגע.
חברה טובה שלי מהקורס אומרת לי שהן באמת חצופות אבל שלא אתייחס, הן קנאיות ומנסות להוריד אותי בגלל שיש להן ביטחון עצמי נמוך. למען ה', אחת מהן נשואה עם ילדים. אני יותר בוגרת ממנה!
פשוט מרחמת עלייה.
היא ניחמה אותי כשאמרה שעוד חצי שנה אני לא אראה אותן, שהמטרה שלי היא להצליח בלימודים. אשמח לשמוע את דעתכם בנושא.
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות