אני ואחותי מאז ומעולם לא הסתדרנו אחת עם השנייה,אבל כמו רוב האחיות שאני מכירה, היינו רבות וחוזרות לדבר, אוהבות אחת את השנייה למרות הריבים המטופשים ואילו שפחות. אבל בשנים האחרונות אנחנו לא מפסיקית לפגוע אחת בשנייה ולפתח שנאה אחת כלפי השנייה. אני אישית נהייתי בן אדם מאוד קר לידה, שפשוט קשה לו לתפוס סבלנות לגבי מילה אחת שיוצאת לה מהפה. אני כבר מאבדת כל רגשות אהבה כלפיה. קשה לי איתה. רוב הזמן אימא שלי בעבודה ואני צריכה לקחת עליה אחריות, והיא פשוט לא מקשיבה לי ופוגעת בי- מתחצפת, מתנהגת בצורה אגואיסטית וחושבת רק על טובתה- היא מוכנה למכור אותי לטובת משהו קטן וחסר ערך אבל שהיא ממש רוצה, ואני אומרת את זה ברצינות, לא מגזימה. היא לא אדם רע, היא בסך הכול ילדה שעוברת משברים וגם לה קשה, היא רגישה אבל בזמן האחרון היא מושפעת מהסביבה שלה ונהיית בן אדם מגעיל שיש לי דחייה מלהתקרב אליו.
אני גם לא אדם מושלם, ואני יכולה להיות כל כך דוחה לפעמים- ובזמן האחרון אני נהיית יותר ויותר מגעילה וחסרת רגישות ככל שאני מעמיקה לריב איתה. ולפעמים אני מנסה לשכנע את עצמי שאכפת לי- גם כשבתוך עצמי אני לא מרגישה ככה.
מה לעשות כדי לשפר את תמינת המצב הנוראית הזאת?
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות