חרדה לחרם גם בחתונה של חברה

היי חברים מה קורה? תקשיבו..
העיר שלנו קטנה ויש בה המון אנשים פלצנים, כולם מכירים את כולם והרכילות פה לא פוסקת.
השתחררתי לא מזמן והזכרונות מהתיכון לא מפסיקים לרדוף אותי.
כשרק הגעתי לתיכון הייתי מסתובבת עם ילדים יותר נחמדים ופחות "על רמה" כמו שנהגו לקרוא לזה. היו קוראים לי כאפות,חננה... זה פגע.
אחרי זה, זה התגלגל ל3 שנים איומות שלא הפסיקו לקרוא לי שרמוטה ,זונה,נותנת והמציאו עליי סיפורים לא אמיתיים מפה ועד הודעה חדשה.(הייתי בתולה בכלל כל ימי התיכון) לא היה לי אפילו חבר אחד. הייתי לבד...כל כך לבד. הייתי רצה בהפסקות לאכול בתא של השירותים רק כדי שלא יראו שאני לבד. כל פעם שאני נזכרת בהרגשה הזאת הלב מתכווץ ואני נחנקת. הייתי בוכה כל יום בלילה עד שהייתי נרדמת. היו צוחקים עליי לועגים לי לא מדברים איתי ופשוט עושים עליי חרם. רציתי לסיים את החיים שלי באותה תקופה.
עברו מאז כמעט 3 שנים, וזה מרגיש לי כמו אתמול.. זה לא עוזב אותי. העובדה שהם ממשיכים להתעניין ולהתעסק בחיים של אנשים מהתיכון עד היום (רובם כבר משוחררים) מחליאה אותי, ורק גורמת לעניין להיות יותר קשה. אני מרגישה שאני עדיין בתוך זה. עדיין מדברים עליי ממה שהבנתי ובוא נגיד...שעם כמה שאני "רחוקה" מכל זה-העניין לא מפסיק ו"חיי התיכון" ממשיכים.
רובכם מכירים את עניין ה"סטורי" באנסטגרם. אפשר לראות מי צופה לך בתמונות שאת מעלה ואני רואה שכל הזמן אנשים מהתיכון שלא עוקבים אחריי נכנסים במיוחד לפרופיל שלי ומסתכלים לי בסטורי -בתמונות שאני מעלה. כולם חורשים לי על הפרופיל ופשוט לא עוזבים אותי במנוחה- הם מתעניינים בחיי יותר מדי.
בדיעבד אני מבינה למה כל זה קרה, הייתי מאוד יפה (באותה תקופה חשבתי בכלל שאני אפס מאופס) וזה הרגיז המון בנות והן אלה שהפיצו עליי סיפורים מקנאה, הן הרסו לי את החיים.
החתונה של חברה מהתיכון קרבה... והיא הזמינה אותי. היא הראשונה שמתחתנת משכבת הגיל שלנו אז בגלל זה יש דיבור על זה בכל העיר.
אני מאוד חרדה.. וחושבת שעד ש"התאוששתי מכל עניין" זה יבוא אליי עכשיו כמו מכה רצינית- לראות את כל האנשים שפגעו בי ריכלו עליי וירדו לי לחיים.. האם זה באמת יעשה לי טוב?
אולי זו הזדמנות דווקא טובה בשבילי? אולי פתאום כולם יגידו לי שלום ונשכח מכל מה שהיה ? אולי אני אעשה רושם טוב ואהיה מגניבה ונחמדה . אולי שם כן יחייכו אליי ולא יתעלמו ממני... מי יודע?
יש לי 2 שאלות:
1.לדעתכם זה בסדר ללכת לשם עם חבר שלי?
2. ללכת לשם בכלל? רוב הסיכויים שאני אברח משם ואחזור בוכה הביתה, אבל יכול להיות הפוך? שאחזור משם מסופקת ושמחה? שהצלחתי לתקן משהו

לחבר שלי יש אשיות מדהימה וזה למה אני איתו, אבל בוא נגיד שהוא לא נראה מליון דולר. הוא נמוך וקצת שמן. שמעתי כבר אנשים שואלים " מה היא עושה איתו?" כי אני ממש יפה והוא לא..
אני מפחדת שברגע שאביא אותו איתי יתחילו עוד יותר התלחששויות עליי, מבינים? קשה לי להגיע לשם עם ראש מורם ועם זה שיש לי לפחות חבר ושאני צריכה להתגאות בו.. זה מה שאני אמורה לעשות אבל זה קשה. תבינו אותי.

אני נורא מצטערת על כל החפירה ותודה על מה שהגיע עד לפה , אשמח ממש אם תייעצו לי מה לעשות ! תודה ♥