אוקיי אז אני אגש ישר לעניין.
לא מזמן הייתה לי סוג של התנסות עם מישהו
הוא נישק אותי וניסה לגעת אבל אני עצרתי אותו ממש נגעלתי ופשוט ברחתי
היו לי חשדות בעבר שאני לא 100 אחוז סטרייטית אמנם אני גם לא בטוחה ב100 אחוז שלא לא סטרייטית
איך שגיליתי (כשהייתי קטנה) שיש דבר כזה לסבית חשבתי שאולי אני כזו. הדרך שגיליתי מה זה הייתה נוראית אני זוכרת שישבנו כל המשפחה לראות טלויזיה והייתה סצנה של הומואים או משהו כזה ואמא שלי ממש אבל ממש נגעלה והסבירה לי מזה למה זה כל כך מגעיל אז גם אני נגעלתי אבל גם פחדתי להיות כזו. הייתי הומופובית וזה דעך עם השנים כגידלתי לי שכל אבל אמא שלי ממש הומופובית בצורה מטורפת זה הדבר שהכי מרתיעה אותה בעולם אז אם אהיה כזו בואו נאמר שאין לי כל כך בית לחזור אליו חחחחח אני כן מרגישה לא בנוח מבנות מסויימות ומאוד ספציפיות אפילו אני חושבת שנדלקתי ממש על אחת כי אני לא מפסיקה לחשוב עליה ורק מלומר את שמה אני מתרגשת אבל גם יוצא להדלק על בנים אבל מאז המקרה הנל פתאום אני ממש מתחילה לחשוב שאולי אני בכלל לא בקטע של בנים.
השאלה שלי היא לא מה אני כי אני יודעת שלאף אחד פה לא תהיה תשובה ואני יודעת שאני אמצא את התשובה מתישהו השאלה שלי היא אם אני כזו (אני אפילו לא מסוגלת לומר את המילה בהקשר אליי חחח) למה אני כזו ואם יכול להיות שזה עניין פסיכולוגי כי מגיל קטן שנאתי גברים בגלל שהם היו אכזריים הייתי רואה את אמא שלי נפגעת ממלא מערכות יחסים שהיו לה וכל כך כאב לי לראות מה הם עושים לה. כל פעם שהיה לה חבר חדש ידעתי שבסופו של דבר זה יגמר באסון שהם סתם יפגעו בה ופשוט הייתי שונאת אותם ומתה שהם יעופו לי מהבית בסוף הם היו עפים ושוברים לאמא עוד קצת אתהלב ופשוט משהו בי היה נשבר איתה. עוד דוגמא היא אבא שלי (אם אפשר בכלל לקרוא לו ככה) לא מעניין את הבן אדם שאני קיימת בכלל אנחנו לא בקשר והאמת שאני שמחה שהקשר נותק. הוא פשוט היה בן אדם זר שמגיע אחת לכמה שנים מבטיח הבטחות ונעלם לעוד כמה שנים וכל פעם הייתי מקבלת אותו ונותנת צאנס בתקווה שיהיה אחרת. מיותר לציין שהבן אדם כל כך טיפש שאין בכלל טעם לנסות לשבת איתו לשיחה רצינית ולהגיד לו מה שעל ליבי זו גם לא אופציה מבחינתי הבן אדם מחוק ומזמן זה לא מכעס זה פשוט כי אין לי שום סיבה להכיר אותו ולרצות בקרבתו אני כבר בת 20 והצלקת שהוא השאיר לי לא תעלם לעולם. יש עוד אין ספור דוגמאות לאכזבה שלי מגברים אבל הבנתם את הנקודה.
חשוב לי לציין שאני נורא זקוקה לשינוי אני לא יכולה להרשות לעצמי להיות "סוטה" מהנתיב הישר כי גם ככה בשאר תחומי החיים אני די סוטה מהמסלול שאמא שלי ניסתה להוליך אותי בו ובדרכ זה לא היה כל כך מפריע לי אבל בתחום הזה אני יודעת שזה יהיה הקש ששבר את גב הגמל כי זה נושא נורא רגיש אצלה ולא בא לי לעשות לה את זה וחוץ מזה בא לי חיי משפחה נורמטיבים אני יודעת שאני נשמעת פרמיטיבית אבל זו לא הכוונה באמת שאין לי בעיה עם זוגות חד מיניים אבל אני אישית לא רוצה להיות שונה בעניין הזה
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות