אני אעשה את זה קצר כי גם ככה קשה לי להסביר את ההרגשה הזאת.
אני חושש ודיי בטוח שאני חווה (DPD) דה פרסונליזציה ( אחרי התייעצות עם פסיכילוג ).
להסביר מזה אני אפילו לא מסוגל במילים כי גם ככה זה קשה לנסות לדבר על מה זה..
אני נמצא בצבא כבר 6 חודשים ואני חושד שהיה לי את הDPD כבר מלפני שנה בערך.. המצב התליל להשתפר עד שהגעתי לצבא ופשוט ירידה משוגעת בכל רגש שאיי פעם יכולתי להרגיש אני מרגיש מנותק מעצמי בכל הייבט שקיים אני פשוט לא אני!
אני קרבי ואני מתכוון ללכת לקפ"ס (קב"ן בלשון העם הירוק ) ואני ממש חושש שדבר ראשון כמו כולם הוא פשוט לא יבין מה עובר עלי אני משום מה פשוט נראה נורמאלי לכולם ושהכל בסדר ומחייך ובפנים אני רק רוצה לצעוק ולהעביר את הכאב הזה אני רוצה לחזור להרגיש כמו עצמי ולצאת מהאוטומת הזה.. רציתי לדעת מה ההשלכות של ידיעה של הקפ"ס על כך שאני עם הDPD? יציאה מצה"ל? הורדת פרופיל? אני לא יכול לחיות ככה יותר ביומיום אני לא אפגע בעצמי אבל אני פשוט עם מחשבות אובדניות כל הזמן אני מנותק מהכל וממש רע לי אני לא יכול יותר עם הצה"ל הזה יותר אני מרגיש שכל רגע שאני חיי ובמיוחד פה אני רק נשאב לזה יותר ואין דרך יציאה מזה וכולם רק יודעים להגיד את אותו דבר שאתה בסדר ושאל תדאג אם בכלל הם אומרים משהו כי ברוב הזמן אתה נראה להם בסדר זה כשאתה לבד שאתה באמת מסוגל לבהות בקיר עם המחשבה של לפחות תנו לי את היכולת שוב לבכות ולא מצליח.. בבקשה תעזרו לי.
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות