שלום לכולם.
אז ככה, אני ממש מרגיש חרא ולא יודע איך להתמודד עם זה.
1. בעיות כלכליות - ההורים שלי בקושי מרוויחים, ואני חייל. ככה שיוצא שאני עוזר להם הרבה בבית בעניינים כלכליים. חשוב לציין שהצבא אף לא עושה דבר, ניסיתי מיוחדת אבל אמרו לי להביא טפסים למשקית ת"ש - קיבלתי סירוב לתשלומי משפחה, וכמובן אין מיוחדת באופק.
כרגע אני עם 150 ש"ח, עברו 13 יום מאז שקיבלתי משכורת.
2. אין אהבה ואף פעם לא הייתה. אני בן 19. (הייתה בכיתה ג', אבל זה לא נחשב) אני יודע שתגידו שזה יגיע, אבל אני יודע שלא כי אני פשוט פחדן, ביישן, טיפה מלא, יודע שלא נראה הכי טוב.**מתנצל מראש על מה שאני הולך לכתוב עכשיו** מבחינת אופי אני מאמין שיש לי אחלה אופי, אני תמיד נחמד לאנשים, נאמן, כמעט ולא מסרב לבקשות שלהם, ובכללי חושב שאני אחלה.
3. אין חברים בבסיס. אני כבר 4 חודש בסדיר בלי חברים פה. יש פה אנשים של שלום שלום ומדי פעם שיחה, חוץ מזה כלום.
יש לנו ספות במגורים, ששם יושבים ומדברים וכל זה, עברתי לידם מספר פעמים בלי לזרוק מילה, בפעם היחידה שהתיישבתי איתם הם קמו והלכו. אמרתי לעצמי סבבה, כנראה הם עסוקים. בפעם השנייה זה גם קרה, פשוט קמו והלכו איך שהתיישבתי שם. ככה גם בפעם השלישית. החלטתי פשוט לא לשבת איתם ולהימנע מחברתם.
4. מוזמנים לקרוא לי בשמות, או ללעוג לי. חופשי.
אני לא צוחק, כמעט כל לילה אני עם דמעות, שאני צריך כל בוקר לקום למציאות מגעילה, שבה אני עובד הרבה, כמובן עושה טובות לאנשים כשהם צריכים, עם 150 ש"ח בחשבון, שאני יורד לשק"ם ולא קונה כלום כי אין לי כסף, שאני מתבייש להגיד להורים שאני עם 150 כשהם שואלים כמה יש לי אני משנה נושא.
קשה לי, באמת שקשה.
באמת אשמח לעזרה, תודה רבה.
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות