אני משרת יומיות מקוצרות בשל חלק גדול מכלכלת הבית, עובד קשה כמלצר באירועים ובכך מצליח להחזיק תבית עם אחות ואמא
באותו הזמן הספקתי לעשות פסיכומטרי מכסף הלוואה, הבגרות שלי לא רעה בכלל והתקבלתי ללימודים שרציתי אך הצבא מגביל אותי בגלל השעות בוקר שלי שכולן תפוסות
השירות שלי הוא באמת מיותר לי ולצבא, אני באמת לא עושה כלום רוב הזמן וכשעושה זה עבודה שפוגעת בי גופנית לעתיד הלא כ"כ רחוק (ריסוס צבע) ואפשר לומר עבודות מיותרות לצבא, במלוא המובן בזבוז תקציב, בזבוז תקציב עלי מכל בחינה
בתחילת השירות רציתי לצאת לקרבי ולקבל סיוע כלכלי בבית אבל הצבא לא הסכים לעזור ורצה לשלוח אותי לקרבי בכל זאת, סירבתי והייתי נפקד וגם עריק.
יש עוד קאץ' המקום שאליו התקבלתי הינו מוכללת (בדרך לאוניברסיטה) אריאל, תנאי הקבלה היו לא בשמים כשהתקבלתי וכשהמקום יהפוך לאוניברסיטה הם בטוח יעלו ואז אני לא יהיה מתאים וזה שוב קורס פסיכומטרי 7 אלף שקל, ואולי אפילו השלמת בגרויות.
נשאר לי לשירות עוד שנה וחצי ואני לא יודע כמה עוד אני ישרוד עם שקים מתחת לעיניים ושינה של 2-4 שעות בלילה
מה כדאי לי לעשות? לצאת מהצבא ולקבל שיחרור על נפשי (יש לי כבר פגישה עם פסיכיאטר כי הסיפורים שאני ממציא הפחידו תקב"נית), או להשאר ולשרוד כי התעודה של שיחרור נפשי תפריע לי בעתיד?
הכרתי הרבה אנשים שיצאו מהצבא וכולם אמרו שהתעודה הזאת אפשר לזרוק לפח לאף אחד לא איכפת כל עוד אתה לא עושה מילאום וכו'... ויש לי חבר שמספר שכל פעם שהוא בא לעבודה חדשה מסתכלים עליו מוזר וזה ממש מפריע לו
לצאת או לא?
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות