תנסו לא לתקוף אותי ..גם ככה אני מרגישה רע..
אני מתחילה חודש שביעי...למרות תקוותי זו כנראה בת.
כל חיי בנות היו עבורי נטל וכאב..התעללויות בבית הספר וחוסר אמון גם בשלבים מאוחרים.היום יש לי חברות אבל תמיד הסתדרתי ואסתדר יותר עם גברים.
גם הסביבה תמיד משבחת בנים מאשר לידת בנות.
אני מפחדת שלא אקשר אליה ולא ארצה אותה.כשגיליתי הייתי כלכך מדוכאת שפשוט שקלתי להפיל לרגע...לא רואה את עצמי מקריבה עוד בחיים בשביל "נקבה"
האכזבה לא עוזבת אותי.אני עדיין מרגישה שנדפקתי ואני לא מתרגשת כמו שחשבתי שאתרגש למרות המאמצים בשמירת ההריון הזה.אני עצובה ומיוסרת...ובהרגשה שלי...בעלי גם מאוכזב..לא רוצה להיות אמא רעה...מצד שני מפעם לפעם מתגנבות לי מחשבות מזעזעות שאולי לא הייתי צריכה להביא אותה :( מסכנה
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות