בימים אלה אני עושה טירונות בצבא. מי שיודע מה זה טירונות כנראה גם יודע שאין לך זמן אפילו לנשום, שאתה כל הזמן מוקף באנשים ושאתה תמיד עייף ורוצה לישון. אני כבר שבוע שני בטירונות וכולם אצלנו כבר מכירים אחד את השני ורק אני מנותק, לא מוסיף אף אחד בפייסבוק, כמעט ולא מדבר עם אף אחד וכל הזמן רוצה הביתה. רק עם המפקדים אני בסדר, הם מתחשבים בי קצת יותר מאחרים ומוותרים לי על עונשים שהייתי אמור לקבל, ואני מצידי ממושמע, מכבד אותם ועושה את הכל על הצד הטוב ביותר.
הבעיה שלי שכמעט ואין לי עם מי לדבר שם, אני מוקף בערסים, והם כל הזמן צועקים, מקללים, חושבים שהם מפקדים אומרים לך מה לעשות, מזרזים אותך, "תזיז תתחת... בוא כבר כוס***שלך", ואני מצידי מחזיר להם ב"דבר יפה תת-אדם מלוכלך... אל תעיז לקלל או שתצטער על זה", והיות ואני די חזק הם לא מחזירים לי, אלא רק מסתכלים עלי במבט מרושע כזה של גובלין, שגורם לי כל הזמן לפחד שהם יגנבו לי משהו בלילה או ידקרו אותי עם מברג כשאני יסתובב אליהם עם הגב. אני לא סובל אותם, אני מאחל לכל אחד ואחד מהם מוות בייסורים, ואני רוצה כבר לסיים את הצבא! אני בכללי אדם חברותי ועם מעמד, אבל הפעם אני פשוט מרגיש שמשהו פשוט נדפק... דברים כאלה עוד מעולם לא קרו לי :(
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- מדורים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות
הוספת סרטון מ-YouTube
כתיבת עצות בקלות ובמהירות
מעקב אחר הדירוגים שהתקבלו לעצות שלך
מעקב אחר העצות שכתבת והתגובות שהתקבלו
ניהול התראות חכמות לתכנים שכתבת ושתרצה לעקוב אחריהם
ללא צורך בכתיבת פרטייך האישיים בהוספת עצות ותגובות
2025