אמא שלי אישה כבת 40 ומשהו, אני בן 20, כל רכישה שלה בכל מיני מקומות כמו קסטרו, רנואר, או רכישות באינטרנט כמו אסוס עוברים דרך האשראי שלי.
כי לה אין אשראי, ואני בתכלס שונא אשראי.
אני ילד טוב, אני אוהב את המשפחה ואת אמא שלי, בחיים לא אגנוב ממנה. בגלל שהיא עושה רכישות דרך הכרטיס שלי אני עושה העברות בנקאיות אליי מהחשבון שלה וכמובן היא יודעת על הכל.
כל פעם מתעוררים בה חשדות והיא שואלת אותי על מה ה X הוצאה הזו? על מה ה X הזה?
מאיפה אני זוכר בעל פה? מפה לשם בגלל החוסר אמון הזה שלה בי, התחלתי לעשות רשימה של הוצאות והעברות כספים ממנה אליי.
כמובן מאוד מאוד משפיל, הבן אדם היא אמא שלי ואני מאוד מכבד אותה ובחיים לא אגנוב ממנה.
אבל בכל זאת עשיתי את זה בשביל שהיא "תשתוק".
היום אמרתי לה שהיא צריכה חודש הבא להביא לי 180 שקל כי היא עשתה עסקת תשלומים.
היא התחילה לצעוק עלי וחשבה ש"גמרנו עם החיוב הזה".
התחרפנתי.
כמה אפשר לספוג השפלה מאמא שלך ? את אשכרה לא סומכת עלי ? את חושבת שאני גונב ממך כספים ?
מעליב ביותר. התחלתי לצעוק עליה שהיא לא בסדר ושנגמר העניין של העברות כספים אליי. הכרטיס אשראי רשום על שמי ומהיום הוא ישמש להוצאות שקשורות אליי בלבד. בנוסף לכך נשבעתי לה שזה לא המילה האחרונה והיא עוד תצטער על כך שהיא התייחסה אליי בצורה כזו מגעילה ומשפילה.
חשבון הבנק של הבן שלך משמש ל"תחנת מעבר" שלך, את משתמש בכרטיס אשראי שלו האישי בשביל ההוצאות שלך ואת בשיא החוצפה לא מאמינה בי?
מה דעתכם? למרות שאני מאמין ב"כבד את אביך ואת אמך" אני גם מאמין שלא בכל מחיר.
לדעתי צריך להעמיד אותה במקומה שתבין שהיא לא הייתה בסדר.
אשמח שתענו על הסקר.
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות