אני ילדה טובה וגדלתי בבית דתי.
כל החיים שלי לא הסתדרתי בחברה הדתית ולא הבנתי למה.
בתיכון התחלתי להכיר חילונים והסתדרתי איתם, והבנתי שאני לא חריגה, אלא שפשוט הסביבה לא מתאימה לי.
לא הצלחתי לשמור על קשר עם רוב החילונים שפגשתי בגלל שההורים שלי נורא סגרו אותי ולא הרשו לי להפגש איתם.
באופן כללי הם גם סגרו אותי חברתית בחברה הדתית.
אני שנה הבאה מתכוונת להתגייס לצהל ולחזור בשאלה, אבל אני ממש מפחדת שאני לא אשתלב.
אני ילדה טובה-לא אוהבת לעשן ולשתות, וגם לא הייתי בזוגיות. אני מפחדת שאני אראה שונה בעיני כולם.
אני גם חושבת שקצת חסרים לי כישורים חברתיים בגלל שההורים שלי סגרו עליי.
מה שמחזיק אותי היום במציאות המדכאת של חיי באולפנא דתית שגורמת לי לסבל כבר 6 שנים זאת התקווה ששנה הבאה הכל יסתדר ואני אמצא את עצמי.
זה ישבור אותי אם זה לא יקרה.
אני גם בהפרדה כל חיי בערך, מה שיכול לגרום לכך שאני לא אדע כל כך איך להסתדר עם בנים.
אני אהיה בסדר?הייתם רוצים להיות חברים של מישהי יוצאת בשאלה כמוני?
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות