בסוף כיתה ח' נשברה לי מראה בתיק,בקרב כמה מהחברים והבת זוג אני ידועה כדי דיכאונית עם כמה בעיות באכילה(היו כמה ימים שהרעבתי את עצמי,ההורים לא היו מודעים)
לקחתי זכוכית קטנה והתחלתי להעביר אותה על פנים הזרוע,איכשהו נוצר חתך,זה היה באמצע שיעור חופשי,ואני יודעת שיש בנות שראו והתעלמו,החברה הכי טובה שלי שמה לב ומיד טיפלה בזה,מאז נכנסתי למערבולת של דיכאון,הבת זוג שלי כעסה עלי כל כך והתאכזבה ממני ודאגה בכל דבר שאני עושה,החברות נהפכו חשדניות בכל דבר,מלחתוך את עצמי,עברתי ללשרוט את עצמי,עם הציפורניים,כי זה היה הכי קל,משאיר רק סימן אדום לכמה דקות.
לפני שלושה חודשים בערך הבת זוג שלי נפרדה ממני,חברים שלי רצו באמצע הלילה ללכת אלי הביתה לוודא שאני לא עושה לעצמי כלום,ויום לאחר מכן התייחסו אלי כמו לבובה והעמידו שהכול מושלם,
נמאס לי מזה,אני כבר לא ילדה קטנה,אני לא רוצה שהם ידאגו לי,,בנוסף,לא שרטתי את עצמי כבר חצי שנה עכשיו,
וגם,עכשיו,לאחרונה,יש רגעים שבהם אני פשוט מרגישה לבד,ואני לא יכולה לדבר עם אף אחד..
חברה אחת לא תתייחס ברצינות וכל הזמן תתבדח,חברה שנייה תגיד שאין לי זכות להיות עצובה ולה יש סיבה,חברה שלישית אני לא רוצה להדאיג,והאקסית זה כבר סיפור אחר,שחלק מהרגעים הם בגללה.
איך אוכל להפחית את הרגעים האלה?
לחזור טיפה לחיים נורמליים ולהתרכז בלימודים?
ובכלל,איך להתמודד עם החיים?
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות