היי.
אני בשירות שלי כבר תקופה די ארוכה, עוד מעט משתחררת. נותרו 7 חודשים לסיום.
בכל פרק הזמן בו שירתתי חוויתי משברים שנבעו מהעבודה שלי במקום / תחומי אחריות דלים / יחס הסובבים. היו לי מספר רב של פעמים בהן יכולתי לעבור ליחידה אחרת אך בכל פעם פסלתי כל אופציה מסיבה כזו או אחרת (עבודה משעממת, שמעתי על יחס נוראי.) ולבסוף החלטתי להישאר. אך לצערי שוב קשה לי. אני מרגישה שהמפקדת שלי ממדרת אותי מעבודת היחידה (חיילת חובה יחידה במקום, הכי צעירה), אני מרגישה חוסר שייכות. העניינים החברתיים ויחס הסובבים השתנה בעזרתה, אבל אני עדיין מרגישה לא בנוח מבחינה מקצועית. אני יודעת שמעריכים אותי ואת העבודה שלי מאד, זה לא העניין. אני טובה במה שאני עושה אך עדיין הייתי רוצה להתעסק במשהו נוסף, המפקדת שלי החליטה שהיא לא רוצה שאעשה את זה ובמקום זה נתנה לחיילים אחרים (חובה) לבצע את המשימות האלו. וזה פגע בי יותר באופן אישי. לא הבנתי את הסיבה. אבל זה לא כי אני לא "מספיק" היא מכירה את היכולות שלי והיא אומרת לי כל הזמן כמה שאני טובה
יש לי אפשרות לעבור עכשיו שוב, למקום אחר. אבל זו התחלה חדשה ואני חוששת. יהיה לי הרבה דברים ללמוד שם ואני מפחדת שלא אצליח להוכיח את עצמי כמו שצריך ואז אהיה מתוסכלת. וגם אם אצליח - עד שאלמד ואכיר את כולם אצטרך לעזוב. מה שכן, קשה. לי עם הסיטואציה העכשווית. אני יודעת שאם אשחרר ואגיד שלא אכפת לי יותר כי אני תכף משתחררת, ארגיש טוב יותר. אבל אני לא מצליחה לוותר על זה. ואני פשוט צריכה עצה ממישהו ניטרלי...
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות