אני קצת בבלבלות עם עצמי מקווה שאהיה ברורה איתכם..
אני עוברת שנה לא פשוטה,היחסים ביני לבין בעלי הפכו לסכנת נפשות ממש.
אני לא כתמול שלשום אני מתרחקת מחברות,לא עובדת סגורה עם עצמי ומפחדת מאוד מהלא נודע.אני מרגישה שאני רעה וכאילו החיים מתנקמים בי,אני לא מצליחה לעשות שום דבר כמו שצריך אני סך הכל רוצה להרגיש נאהבת ולחזור לבית חם.במקום זה אנחנו תמיד רבים כאילו אנחנו מדברים בשפה שונה.יש לנו ילדים וזה משפיע עליהם מאד. הגדול שלי תמיד אומר לי שבא לו להשתיק אותנו אבל אנחנו ההורים שלו אז הוא מכבד אותנו.וזה כל כך שובר אותי כי אלה לא החיים שייחלתי לילדיי.כיצד ייתכן שהאדם שכל כך אוהבים ומכבדים הופך להיות גרוע יותר מאויב?? אני מאוד רוצה להתחזק בדת אבל משהו תמיד מוריד אותי למטה,אני כל כך לבד שהדבר היחיד שאני מתקשרת דרכו זה המחשב.הייתה לי חברה שאהבתי להיות בקרבתה אבל היא הייתה משתפת את בעלה במה שהייתי מספרת לה והוא כל הזמן היה מתחיל איתי.ואומר לי איך בעלי לא יודע להעריך אותי ושזה מפתה אותו להיות איתי.אז לצערי ניתקתי איתה כל קשר,והיא לא יודעת אפילו למה,חבל לי לאבד אותה אבל אין לי מושג איך לספר לה,כי הוא ממש מציק לי,הוא אפילו היה מגיע למקום העבודה שלי.אני אובדת עצות נמאס לי שאנשים אומרים לי שאני חכמה ונראית טוב,ולמה אני ל עושה עם עצמי כלום...אף אחד לא מבין שהאנרגיות השליליות בבית פשוט גומרות אותי..ואל תגידו לי להתגרש זה פשוט בלתי אפשרי במצבי הכלכלי..פשוט תגידו שיש איזה מטה קסם שמעלים את הכאב,והופך אנשים לטובים יותר!
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות