היו לי שלוש אהבות בחיים, כולן היו קשות ואני די בטוחה שחד צדדיות..
הראשונה שהייתה לי הבחור עזב לחול. הוא היה בחיים שלי כמה שנים טובות. היינו נפגשים בתווך של פעם בחצי שנה ויכולתי שלא לראות אותו גם שנה וחצי.
עכשיו במבט לאחור.. אני די בטוחה שמבחינתו הייתי למטרה להעביר לו את הזמן כשהיה בארץ בביקורים.
כשנגמר סופית, הייתי שנתיים לבד בערך עד שהכרתי בחור אחר. מבוגר ממני בעשר שנים.
שידר רצינות בהתחלה.. אבל הכל היה למטרה של לנסות להשכיב אותי. אותו בחור התחלתי לגלות על העבר שלו.. הוא עבריין מסתבר כשהיה איתי בקשר בכלל היה במערכת יחסים עם בחורה אחרת. לכן החלטתי לנתק את הקשר סופית. אחרי תקופה של דייטים כושלים וחוסר עניין בגברים הכרתי מישהו שכן גרם לי להתעניינות. הייתה כימיה טובה בינינו. אבל היה ישיר איתי מלכתחילה ואמר שלא מחפש כרגע זוגיות והבטחתי לעצמי שאני לא אפתח רגשות. אחרי תקופה הרגשות אליו לא איחרו להגיע. לא סיפרתי לו.. פשוט חתכתי את הקשר ואמרתי שהקשר איתו לא מתאים לי יותר.
בסהכ אני נראת בסדר, אני לא בחורה טיפשה.
אבל אני לא מצליחה להבין למה כל קשר נגמר בסוף באכזבה ולמה אני לא מרגישה נאהבת.. התחושה כאילו לא מגיע לי להרגיש נאהבת.
מרגיש שאף אחד לא יקח אותי ברצינות, שום גבר..
ואין לי בעיה בתקשורת עם גברים, להפך. רוב החברים הטובים שלי הם גברים
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- מדורים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות
הוספת סרטון מ-YouTube
כתיבת עצות בקלות ובמהירות
מעקב אחר הדירוגים שהתקבלו לעצות שלך
מעקב אחר העצות שכתבת והתגובות שהתקבלו
ניהול התראות חכמות לתכנים שכתבת ושתרצה לעקוב אחריהם
ללא צורך בכתיבת פרטייך האישיים בהוספת עצות ותגובות
2025