אני בן 14 וחצי בכיתה ט
אתמול היה פורים אני וכמה חברים וידידות אירגנו ערב יציאה בעיר, הייתי צריך להגיע מוקדם לעומת חברים שלי. הייתי צריך להיות בבית ב1 בלילה וזה היה גג! אז הייתי צריך להיפרד מהחברים חצי שעה לפני אחד בשביל לקחת אוטובוס, וחברים שלי בכלל הלכו ב4. וזה הורג אותי שחברים שלי ממשיכים להנות ואני תמיד צריך להיות תלוי בשעה מבלי להשתחרר ב100% ולהינות, והזמן פשוט טסססס ולא שמים לב! הייתי ממש מבואס שחזרתי הביתה כי ידעתי שעוד לא עברנו כלום בלילה הזה, וזה כבר נמאס ולפעמים אני מעדיף לא לצאת ליציאות מהסיבה שאני סתם יהיה בלחץ של השעה להגיע.
אני רוצה שיהיה לנו זכרונות טובים עם החברים ושיהיה לנו כיף אבל אמא שלי פשוט מונעת את זה. וזה ממש לא כיף, אין לי חבר אחד שאמא שלו או אבא שלו אומרים לחזור הביתה בשעה מוקדמת, אף אחד! והקטע שעוד יותר מעצבן זה שאני בחדר כושר ואני שרירי וגדול, אני מתאגרף ולוחם mma כבר שנתיים. ואני יודע טוב מאוד לשמור על עצמי.
וואלה אנחנו לא עושים שטויות לא מחפשים ריבים לא גונבים לא כלום נטו להינות, ורק אני תמיד נשאר מאחור וזה ממש לא כיף.
איך אני מסביר לאמא שלי שאני כבר לא ילד קטן? ואיך אני אוכל לשכנע אותה שתלך לישון כשאני יוצא בלילה?
אני ממש חייב עצות בבקשה
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות