אז היי,
קודם כל אני אתחיל מזה שהיה ברור לי שאני רוצה להיות מדאגית מהרגע הראשון ששמעתי על התפקיד הזה. יש לי הרגשה פנימית שפשוט נועדתי אליו. מה לא עשיתי כדי לקבל אותו, ערערתי על הפרופיל שלי כמה וכמה פעמים על מנת להגיע ל72, נכנסתי לסיבוכים של חתימת ויתור על חיל האוויר בשביל לקבל את המיון להדרכת כושר קרבי ובקיצור היה לי מאוד קשה ומסובך לקבל אותו. (דרך אגב במנילה שלי דירגתי אותו בתור התפקיד המועדף ביותר)
הגעתי למיונים בוינגייט שם נאמר לנו שעל מנת לעבור צריך לרוץ מינימום 6 דקות בריצת ביפים, עברתי את הריצה בזמן של 6.30 דקות. הייתי מאושרת עד הגג וממש לא נלחצתי מהריאיון כי בדרך כלל זה החלק החזק שלי. אבל הגעתי לריאיון והוא פשוט הלך לי על הפנים. נסגרתי ממש בפני המראיין, השאלות שלו גרמו לי
להשתתק ולא כל כך ידעתי מה לענות על הרבה דברים. הוא אפילו אמר לי שלדעתו יש לי יכולות ואני לא ממצה אותן. הוא שאל אותי איזו תכונה הכי פחות טובה אצלי ואמרתי לו שקשה לי לפעמים לשים את עצמי בנעליים של האחר, כלומר להבין את הרגשות שלו עד הסוף. ואני חושבת שלא הייתי צריכה להגיד את זה כי בכל זאת
התפקיד הזה דורש המון יחסי אנוש. יצאתי מאוד מבואסת מהריאיון, לא אמרתי הרבה דברים שרציתי כי שכחתי מהלחץ והוא מבחינתו חשב שאני לא חדורת מטרה מספיק.
אני מבואסת מאוד ואני אמורה לקבל תשובה סופית אם עברתי/לא עברתי בעוד כשבוע וחצי.
מה סיכויים שאעבור על אף שהריאיון הלך לי ממש לא טוב? אני לא מפסיקה לחשוב על זה.
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- מדורים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות
הוספת סרטון מ-YouTube
כתיבת עצות בקלות ובמהירות
מעקב אחר הדירוגים שהתקבלו לעצות שלך
מעקב אחר העצות שכתבת והתגובות שהתקבלו
ניהול התראות חכמות לתכנים שכתבת ושתרצה לעקוב אחריהם
ללא צורך בכתיבת פרטייך האישיים בהוספת עצות ותגובות
2025