אני נמצאת בזוגיות מדהימה ומלאת אהבה, קשר מהסוג שממש מעורר קנאה, מה שנראה כמו קשר לחיים.
על פני השטח הכל מדהים. כבר מההתחלה היה חיבור חזק וכימיה מטורפת, אנחנו באותו ראש ומבינים אחד את השני, יש פתיחות, אמון טענות. אני לא אשקר ואגעד שלא היו משברים, אבל התמודדנו איתם בצורה יפה ובוגרת.
בזמן האחרון אני מרגישה שהאהבה שלו אליי רק גדלה יותר ויותר, אבל אני לא מרגישה שאותו הדבר קורה אצלי. אני כן אוהבת אותו, אבל לא כמו שהוא אוהב אותי, וזה נורא מתסכל אותי... הוא תמיד רוצה לחבק יותר, לנשק יותר, יותר שיחות נפש, ולפעמים אני פשוט רוצה קצת את הזמן שלי לעצמי... אני עובדת במשרה מלאה ולפעמים אחרי העבודה אני עייפה ובסהכ בא לי לנוח בשקט או סתם לראות טלויזיה ביחד.
הוא כל הזמן אומר לי שאני אשמור עליו ולא אפגע בו, אז למרות שהתקשורת שלנו טובה אני פשוט לא מסוגלת להגיד לו את כל הדברים האלה. זה ישבור אותו ולראות אותו שבור ישבור גם אותי.
יש רגעים שהוא מחבק אותי כבר יותר מדי אומר לי שהוא אוהב אותי ואני פשוט מרגישה שאין בי רגש כלפיו, וברגעים אחרים אני חושבת לעצמי מה אם הוא לא היה כאן ומתמלאת בכאב וחרטה ו"איך בכלל יכולתי לחשוב ככה". זה כאילו האהבה לא תמיד קיימת, אלא באה בפרצים.
אני לא יודעת מה אני אמורה לעשות... לא מסוגלת להיות זאת שתשבור אדם מדהים כזה ואני גם לא רוצה לאבד אותו, אבל יש רגעים שמשהו בי לא מרגיש שלם... מה עושים?
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות