היי אסקפיפל, גדלתי במשפחה שכללה את אמא שלי, דודה ואת שני ילדים בני 10 ו4 וסבתא. מאז ומתמיד אמא שלי לא ביקשה מסבתא שלי שום דבר והייתה עצמאית לכל דבר אך לעומת זאת דודה שלי (אחותה של אמא) גרה עם סבתא וסבתא 24/7 מטפלת בילדים כלומר לוקחת את הקטן לגן, אוכל לבית ספר, לאסוף, לשחק, להכין שב וכו. אני בכלל לא נמצאת בתמונה כי אין זמן אלי ולא באמת מגיע לי בטענה שלהם שאני כבר ״ילדה גדולה״ אך גם כשהייתי קטנה לא הייתי מקבלת באמת תשומת לב גדולה כזאת. כל פעם שאני הייתי מגיעה לבית שלהם למשל כל דבר שהייתי נוגעת בו כמו למשל למזוג כוס מיץ או לאכול יוגורט הייתי מקבלת צעקות של ״זה לילדים למה את נוגעת?״ והייתי מרגישה בפנים ממש רע.. ובכללי כל הזמן עם כמה שהייתי מנסה להיות ילדה מוצלחת למשפחה עם ציונים והתנהגות טובה כל הזמן אמרו לי כן כן והמשיכו לדבר על שני הילדים של דודתי. ובארוחה האחרונה שתיתי כוס מיץ אחרון שהיה וכולם הסתכלו עלי הרימו את הקול ואמרו ״את יודעת זה היה לילדים את כמו תמיד אגואיסט וחושבת רק על עצמך״ ומשהו בי נשבר התחלתי קצת לבכות ואמרתי שאני מרגישה ממש רע עם זה כאילו לא מגיע לי כאילו אני שום דבר במשפחה ואין לי תשומת לב ולא שואלים מה אני הייתי רוצה אולי אז דודתי יצאה מהחדר והיא שמעה את כל מה שאמרתי לסבתא היא התחילה לצרוח ולהגיד שאני צריכה לשתוק יותר ושאני ילדה גדולה וממזמן לא מגיע לי תשומת לב וכו׳ ובגלל שהיא ככ צעקה עלי נכנסתי להתקף חרדה מטורף לא הפסקתי לבכות שעה אחרי האירוע חשבתי שאני הולכת למות על המקום..
היא יצאה מהבית לקחה את הילדים בדרמתיות והרסה לכולם את הארוחת חג.. בהתחלה אמא וסבתא הסכימו שהיא לא הייתה בסדר, כלומר התגובה הייתה לא מתחשבת בכל המשפחה והיה אפשר גם להגיב בצורה יותר מכבדת. לאחר זה דודתי שלחה לאמא שלי הודעה שהיא לא רוצה קשר איתי ועם אמא ושאני חוצפנית וכו וכו ואמא שלי בן אדם שלא אוהב ריבים והיא שיכנעה אותה שנהיה בסדר אך אני נשארתי שבורה מרגיש לי כאילו בכל הזמן שלא אמרתי כלום וכשבאתי לשתף זאת התגובה שקיבלתי.. אמא שלי וסבתא אמרו שעדיף לשכוח את מה שהיה ולתת לדודה לחשוב כמו שהיא רוצה בגלל שלפי מה שהן אומרות ״לא יציבה נפשית״ ועדיף ככה. אבל אני כל פעם שמדברים על זה מתפוצצת בבכי מרוב כמה שזה מרגיש לי לא הוגן היחס כלפי ושאלתי את אמא אם דודה מרגישה קצת אשמה בגלל איך שהיא גרמה לי להרגיש ואמא שלי אמרה מה פתאום ההפך!! את לא בסדר!
אמרו שעדיף לשכוח ושאני גם אשכח ולא לשמור את הכעס בפנים. עכשיו אמא שלי רוצה שנמשיך להיות בסדר עם המשפחה ונגיע לכל הארוחות אבל אני רוצה לנתק את הקשר עם דודה (לא פעם ראשונה שאני הולכת לקראתה ומבקשת סליחה כאשר היא פגעה בי )
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות