לפני שנתיים הכרתי את האקסית שלי באוניברסיטה. מעולם לא הייתי עם בנות עד שהכרתי אותה. הייתה לנו אהבה מדהימה וחזקה! היינו רבות הרבה בהתחלה אבל לאט לאט התחלנו להכיר אחת את השניה ולמדנו להתגבר על הריבים האלה. שתינו בארון. ידענו שאנחנו נהיה ביחד לנצח, דיברנו על זה כל הזמן. חלמנו על היציאה מהארון, על המעבר לגור ביחד, על הבקרים והשבתות שנתעורר אחת לצד השניה, על חתונה משותפת, על ילדים ואפילו על השמות שניתן להם!
רצה הגורל ואני ההתחלתי ללמוד בדרום והיא בצפון, כל אחת באוניברסיטה אחרת, מרחק של כ200 קילומטר. חשבנו שנצליח להתמודד עם המרחק ושאנחנו חזקות מזה אבל בסופו של דבר זה הכריע אותנו, הבנו שאי אפשר לנהל קשר בשלט רחוק. לקראת הסוף הגעגועים אחת לשניה גרמו לנו לריב המון ולהכנס להרבה חילוקי דעות. חשוב לי לציין שיש עדיין אהבה גדולה אבל קבלה מצד שתינו שזה הדבר הנכון לעשות.
היא הבן אדם שאני הכי אוהבת בעולם, כל כך יקרה וחשובה לי! אני רק רוצה שיהיה לה טוב ושהיא תגשים את עצמה.
אני לא יודעת איך להתמודד עם האובדן הזה! תמיד פרידות אצלי היו ממקום שכבר לא היה טוב ופה זה בדיוק ההפך, היה לנו מושלם ביחד.
אני שבורה לרסיסים ולא מצליחה להתאושש מזה! במיוחד שהכל היה בארון ואף אחד לא ידע על זה.
איך מצליחים להתגבר על פרידה כשעדיין יש אהבה?
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות