אני בצבא כבר כמעט שנה(עוד שלושה חודשים) וחמישה חודשים בבסיס שלי, אני עושה יומיות בתור פקידה ואני מרגישה מותשת ושחוקה.
המפקד שלי מתנהג כמו ילד, בקושי עונה, במיוחד כשיש בעיות, ואז הוא מסתתר ולא עונה ונותן לכולם לבוא אלי בטענות עד שאני כבר לחוצה ועייפה ופתאום מוצאת אותו, אני נשארת בבסיס עד חמש, שאין לי בעיה עם זה אבל לא נותנים לי לעשות כלום, ומוקפת מסביבי בבנים(אני הבחורה היחידה במחלקה שלי),
אני מרגישה עייפה ומדוכאת, כל פעם שאחד הבנים לא אוהב משהו הוא בא וכועס עלי, כל פעם שיש בעיה כי אחד הבנים החליט שלא בא לא שמירה, מתקשרים אלי, כל פעם שקורה משהו מתקשרים אלי או באים אלי, ולי אין אפילו מושג אבל דורשים ממני תשובות.
אני סוחטת את עצמי ושמה את עצמי כל הזמן בשמירות, אני לא מסוגלת להגיד לא.
כשבנוסף יש עוד מפקד שרוצה שאני אהיה אצלו בלוגיסטיקה ובטוח שאני כבר חיילת שלו(עכשיו אני בחימוש)
אני מרגישה שהלב שלי קופץ כל פעם שהטלפון שלי מצלצל, אני מרגישה מפחדת כל פעם שמבקשים ממני תשובות כי אין לי מושג מה לענות.
אני עייפה ועצבנית כל הזמן, אני מתפרצת על כולם, בהדממה של פסח אמא שלי עברה ניתוח, אבל במקום להיות איתה הייתי צריכה לחזור לבסיס לסגור שבת כי המפקד שלי לא הצליח למצוא לי מחליף ואני בספק אם הוא מחפש.
הייתי אצל קבנית בגלל קשיים בתחילת השירות(אני ביקשתי וחיכיתי חודשיים עד שקיבלתי), כשבנוסף המחזור שלי לא סדיר בכלל ומלא בכאבים, לפעמים אני בכלל לא מקבלת מחזור.
איך אני יכולה לשמור על השפיות שלי?
לפעמים אני מרגישה שמחה וגאה שהצלחתי לעבור כבר כמעט שנה, אבל לפעמים אני שואלת את עצמי בדיכאון- איך אני אמורה לשרוד את שאר השירות?
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- מדורים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות
הוספת סרטון מ-YouTube
כתיבת עצות בקלות ובמהירות
מעקב אחר הדירוגים שהתקבלו לעצות שלך
מעקב אחר העצות שכתבת והתגובות שהתקבלו
ניהול התראות חכמות לתכנים שכתבת ושתרצה לעקוב אחריהם
ללא צורך בכתיבת פרטייך האישיים בהוספת עצות ותגובות
2025