שלשום אני וחברה שלי נפרדנו בלילה פרידה שלא חשבתי שרצינית. אנחנו 3 שנים ביחד ונתתי לה את כל כולי עשית בשבילה ויתורים שהיא בחיים לא עשתה בשבילי . כל דבר היה בתנאים שלה וברצונות שלה.
האהבה שלי כלכך חזקה שהייתי מוכן למות למענה .
היא כל הקשר התלוננה ואני כל הזמן נענתי לתלונות. לעולם לא התלוננתי ולעולם לא היה מצב שזלזלתי בדברים איתה . היא תמיד הייתה אוהבת לריב איתי ואני תמיד הייתי נמנע.
לפני שנה נפרדנו גם בזה שהיא אמרה לי שהיא צריכה זמן ונתתי לה תזמן ובסוף הזמן הודיעה לי שלא מתאים לה יותר. הייתה עוד פרידה לפני כמה חודשים בגלל שהיא רצתה ללכת איתי לסרט שהבטחתי לחבר ללכת איתו אז אמרתי לה שתצטרף כי הבטחתי לו והיא אמרה לא או אני או הוא ולא יכלתי להפר הבטחה.
ועכשיו הייתה הפרידה הנוראית מכל. היא אמרה לי שוב שהיא צריכה זמן כי היה חסר לה יחס ממני כי עבדתי בעבודה שחזרתי בה בשעות מאוחרות בלילה. עזבתי את העבודה בשבילה שעבדתי בה רק חודש וחצי, שבןע שעבר והחזרתי לתת לה יחס כמו שתמיד הייתי. פתאום היא אמרה לי שהיא צריכה זמן עוד פעם . אמרתי לה שאני לא מוכן לזה כי נכוותי פעם אחת שנתתי לה זמן וזה היה מיותר מצידי לתת לה זמן. את רוצה להיות איתי תהיי איתי את לא רוצה אל תהיי . באותו לילה הייתי מדוכא קמתי בבוקר קניתי לה מתנה ורצתי אליה ומה שמעתי שבילתה את הערב עם בחור שניחם אותה ועודד אותה נפשית והיא אמרה לי שיש לה רגשות אליו . ואתמול בלילה היא יצאה עד 3 בלילה כנראה איתו. ונפרדנו רק שלשום!!! איך היא יכולה בזמן שאני לא יכול לדמיין את עצמי נוגע במישהי אחרת... יודע שאין מה לעשות ולחזור אנחנו לא נחזור. הזמן יעשה את שלו והכל אבל הייתי חייב לפרוק..
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות