לחוצה מידי
יש לי חבר כבר 4 שנים בערך, שנתיים ראשונות היו מדהימות מלאות אהבה ולא רבנו אפילו פעם אחת.. בשנתיים האחרונות המצב השתנה, שנה שלישית בקשר התחילו לו בעיות בקרירה וההורים שלו היו בהליך גירושין. תמכתי בו מאה אחוז, סידרתי לו מקום עבודה, נכחתי בכל אירוע עבודה, הסעתי אותו לכל מקום (אין לו רישיון) ופשוט תמכתי בו וסוג של ויתרתי על עצמי.. הוא הפסיק לקנות לי מתנות גם בימי הולדת, הוא לא רצה לצאת איתי יותר אני תמיד הייתי היוזמת.. הוא אמר לי שהוא לא במצב כרגע של לצאת אבל חצי שעה אחרי הייתי מגלה שהוא יצא עם חברים.. ניסיתי במשך כל הזמן הזה לדבר, לשנות את עצמי, לצאת יותר עם חברות אבל זה לא כל כך עניין אותו.. בשנה האחרונה של הקשר הוא התחיל להגיד לי שאין דבר כזה אהבה אמיתית, שהוא אוהב אותי אבל לא מאה אחוז, שהוא לא רוצה להתחתן כי בסופו של דבר נתגרש אבל תמיד הייתי חושבת שהוא מנסה להגן על עצמו (בגלל כל הדברים שהוא עבר) והייתי אומרת לו שאני תמיד יהיה פה בשבילו ולא יחסתי לזה חשיבות, וגם אני בת להורים גרושים אז אמרתי כנראה זה תקופה ויעבור לו..
אבל בתקופה האחרונה זה כבר נהיה ממש קשה, וכמובן שדיברתי על זה איתו אבל אני מרגישה שהוא פשוט לא משתדל מהצד שלו.. התשובה שלו הייתה ״אז בואי ניפרד״ גם כל פעם שרבנו, הוא דיבר לא יפה, היה מנתק קשר לכמה ימים וגם אז אני הייתי עושה את הצעד הראשון ומתקשרת אליו.. כל פעם שדיברתי איתו על מה שאני מרגישה התשובות שלו היו שאני לחוצה ושאני צריכה להשתחרר ושאני כל הזמן מתלוננת ועוד.. אני לא מושלמת נכון, אבל קשה לי לחשוב שככה מערכת יחסים אמורה להיות.. אני סתם לחוצה או שבאמת אני חייבת להשתחרר מהקשר הזה? חייבת לציין שהדבר היחיד שגרם לי לסחוב עד עכשיו זה פשוט שאני הרגשתי שהוא באמת אוהב אותי והוא סהכ מפחד להיפגע אבל אחרי 4 שנים הוא כבר אמור לסמוך עלי לא?
הוספת סרטון מ-YouTube
כתיבת עצות בקלות ובמהירות
מעקב אחר הדירוגים שהתקבלו לעצות שלך
מעקב אחר העצות שכתבת והתגובות שהתקבלו
ניהול התראות חכמות לתכנים שכתבת ושתרצה לעקוב אחריהם
ללא צורך בכתיבת פרטייך האישיים בהוספת עצות ותגובות
2025