היי, אני יוצאת עם מישהו למעלה מחודש. מרגישה מאוהבת מעל כל הראש, באמת. לאחרונה גיליתי כמה הוא בן אדם אמיתי.. כלומר - לפני זה ראיתי בו בן אדם מושלם שזה היה נראה פשוט לא אמיתי (too good to be true) ופשוט עם הזמן הבנתי כמה שריטות יש לו, ומה שגרם לי להבין שאני אוהבת אותו זה כשהוא פשוט נפתח בפניי והראה לי את השריטות האלה, לא פחד לחשוף בפניי את החולשות שלו. אני מספרת לכם את זה כדי שתבינו שאני באמת אוהבת אותו ושזה תהליך שעברתי עם עצמי לגבי התפיסה שלי לגביו, ככה שתגובות כמו "אם את לא מצליחה להגיד לו את זה את לא באמת אוהבת אותו" ממש יפגעו בי.
בערך אחרי שבועיים שיצאנו הוא התחיל לזרוק פה ושם "זה למה אני אוהב אותך" או מדי פעם זה יוצא לו באנגלית כזה "I love you so much" ועד עכשיו זה היה נשמע לי "אוהב אותך" של כדרך אגב ולא באמת אמיתי. כלומר עד עכשיו לא אמרתי לו בחזרה כי לא הייתי בטוחה אם הוא באמת מתכוון לזה או לא. אבל היום הייתה לי איתו שיחה (אחת מהעמוקות שדיברתי עליהן לפני ^) שהוא אמר לי שהוא מאוד מעריך אותי שאני מקשיבה לו ותמיד שם בשבילו כשהוא עובר תקופה קשה, ובמהלך השיחה הוא אמר פעמיים שהוא אוהב אותי (התבצעה בהודעות קוליות בווצאפ) ופשוט לא אמרתי לו בחזרה ואני לא יודעת מה עוצר אותי! אולי זה בגלל שהוא לא אמר את זה עדיין בצורה הזאת בדיוק במציאות? אני פשוט מרגישה שאני צריכה במציאות שתהיה לנו איזושהי אווירה שאני פשוט אוכל לבטא את זה במילים, או שכשהוא אומר את זה תהיה איזו פאוזה כדי שאני אוכל להגיד "גם אני".
אני לא יודעת למה אני עושה מזה סיפור, למה אני לא יכולה לזרוק כמוהו את המשפט הזה לאוויר. ברור שזה אומר הרבה יש למשפט הזה המון משקל אבל אם זה הדדי כבר בוודאות למה זה כל כך קשה לי?
איך להגיד לו? מתי זה הזמן המתאים להגיד את זה בפעם הראשונה?
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות