שלום לכולם!
אז אני בת 20 תכף חיילת משוחררת. ואף פעם לא הייתי בזוגיות או במערכת יחסים כלשהי (גם מינית). והכל לדעתי בגלל - ביישנות, מופנמות, ביטחון עצמי נמוך שהתפתח לו בבית ספר.
אני מרגישה שהזמן מתקדם ואני רק הולכת אחורה. נורא חסר לי המגע, הביטחון והמי לחפור לו. אני מספקת את כל הצרכים האלה בדיבור עם גברים באינטרנט שגם ככה אין להם סיכוי להיפגש איתי, וכן זה אבסורד אבל מתאהבים גם דרך האינטרנט. הם סובלים כי לא נפגשים ואני כבר רגילה לזה. אני מפחדת להיפגע, מפחדת מדחייה, מפחדת שלא אעמוד בציפיות של הבחורה מהאינטרנט, שאקפא או אהיה סופר לחוצה ולא אתפקד כמו אדם נורמלי בפגישה, שבתמונה אני נראית יותר טוב ואולי ממש ירד לו ממני בפגישה - כל זה גורם לי לא להיפגש.
עכשיו אני באמת חושבת שאני נראית סבבה, אני לא עם פרצוף של דוגמנית אבל אני בהחלט נשית ותמיד מתלבשת באופן שמחמיא לגוף שלי (אבל לא חשוף מדי כמובן) , מתאפרת כל יום ואין מצב שאצא מהבית בלי להרגיש שאני נראית טוב היום. אני רואה שגברים מסתכלים עליי ואני יוצאת מנקודת הנחה שאני עוברת מסך בערך..
והכל מתחיל ונגמר בביישנות שלי. אני אותה בחורה שקטה ועדינה שלא הייתה עם אף גבר שיש את הסטיגמה שזאת בחורה לחתונה אבל אף אחד לא באמת שם עליי כשאני כזאת.. חוץ מאיזה אבות שמחפשים שידוך לבנים שלהם.
תמיד שיצאנו בחבורה כל הבנים קירקרו סביב אותן אלה שהן מרכז העניינים והחליפה 20 חברים. ממש הגברים כמו פאפים שלה ואני לא מגזימה.. איתי מנסים לפתח שיחה אבל הביישנות שלי הורסת ואני פשוט נעלמת לי בין כולם.
קיצור מה עושים??? עידוד יעוץ או כל דבר כזה אשמח לשמוע.
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות