אני ובת הזוג שלי יוצאים שנתיים, ובתקופה האחרונה אני מרגיש שהעניין מאוד מציק לי.הקשר שלנו הוא די אינטנסיבי ובחודשים האחרונים אנחנו גרים יחד. מתחילת הקשר שלנו הרגשתי פער כלשהו בינינו, אם כי לא שייכתי את הפער לאינטליגנציה. יש בינינו פער גילאים של 4 שנים, ואני חושב שזה חלק מהפערים, למרות שזה לא הפער היחידי.
אני לפעמים מתבייש להיות איתה עם החברים שלי כי הרבה פעמים נאמרים מצידה דברים שמביכים אותי.
אני לא יודע להצביע על אמירה ספציפית, אבל אני שם לב שכשאנחנו בחברת אנשים שאנחנו מכירים, בין אם זה משפחה או חברים, אני לפעמים מובך מאוד מדברים שהיא אומרת.
בנוסף, אני מרגיש מצד חברים שלי סלידה מהקשר שלנו. כלום לא נאמר בצורה ישירה אבל זו התחושה שיש לי מהסביבה. אני חושב שהסלידה הזאת נובעת מדברים שהיא אומרת בתמימות והיא לא מבינה כמה הם נשמעים לא טוב מהצד.
אני הרבה פעמים מוצא את עצמי נכנס למצב של באסה בגלל דברים שהיא אומרת, כי אני מרגיש קצת רחוק ברגעים כאלו. היא כן רואה שמשהו בי שונה, ושואלת אם הכל בסדר בלי באמת להבין למה אני פתאום עם רוח שונה.
אני לא יודע איך לגשת אליה ולדבר איתה על זה. מצד אחד זה מציק לי מאד, ומצד שני אני לא רוצה לפגוע בה. בעיני, לבוא ולדבר איתה על הנושא הזה זה כמו להגיד לה תשתני, אל תיהי את. אני אוהב אותה מאוד ואני לא יודע איך להעביר את הדברים שלי מבלי שהיא תיפגע מזה. ניסיתי לפתוח את הנושא בעדינות כשהיא שאלה למה אני נראה כועס או מאוכזב והיא נעלבה מאוד.
אני מרגיש מאוד רע עם עצמי על העובדה שזה מה שאני חושב עליה.
אני חייב לשמוע את עצותכם כי אני באמת מרגיש כמו ברכבת הרים. לפעמים אני על גג העולם מרוב אושר ולפעמים אני ברצפה מחוסר חשק ומצב רוח.
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות