להמשיך להיפגש ואולי יצא מזה משהו
שלום.
אני אדם דתי. אבל אני לא ממש שומר נגיעה ונפגש עם בנות.. אבל לפני שלושה שבועות פגשתי בעבודה שלי מישהי שממש מצאה חן בעיניי ואני מדבר איתה הרבה מאז, היא אפילו הביאה לי עוגה ליום הולדת אבל היא חילוניה ואני דתי. בהתחלה שהצעתי לה לצאת היא אמרה שהיא לא רוצה חבר כרגע, אבל לא יכולתי להפסיק לחשוב עליה אז דיברתי עם חברה שלה והיא אמרה שאני אפגש אותה יותר מחוץ לעבודה ואז אולי יקרה משהו. אז באמת נפגשתי איתה להליכה והיה לי ממש טוב איתה ואני חושב שאני מרגיש אליה משהו. הבעיה היא שאחרי שחזרתי אימא שלי גילתה את זה והיא לא אוהבת שאני מדבר ונפגש עם חילוניה. אני באמת לא יודע מה לעשות.. כי מצד אחד אימא שלי לא רוצה ומצד שני אני באמת לא מפסיק לחשוב עליה ואני ממש רוצה להיות איתה ( אני לא יודע אם אוכל כי היא אמרה פעם שהיא לא רוצה חבר אבל לא יודע.. אבל אז למה שתפגוש אותי?) יש לכם רעיון האם כדאי להמשיך לדבר איתה ואם כן מישהו אולי יש לו רעיון איך אני והיא נהיים ביחד או שכדאי שפשוט אשכח אותה ולא אפגש איתה יותר? סליחה על החפירה ותודה מראש
הוספת סרטון מ-YouTube
כתיבת עצות בקלות ובמהירות
מעקב אחר הדירוגים שהתקבלו לעצות שלך
מעקב אחר העצות שכתבת והתגובות שהתקבלו
ניהול התראות חכמות לתכנים שכתבת ושתרצה לעקוב אחריהם
ללא צורך בכתיבת פרטייך האישיים בהוספת עצות ותגובות
2025