לפרוש
אז אני בשנת שירות כבר שלושה חודשים... אני מאוד אוהבת את העשייה ואת ההתנדבות (היא לא מושלמת אבל אני רוצה ללמוד והיא מה שרציתי) אבל מאוד קשה לי פה חברתית. אנחנו קומונה קטנה (7 אנשים כולל אני) ולא מצאתי פה חברי אמת עדיין. בהתחלה הייתה לי פה חברה אבל היא פרשה אחרי שבוע בשנ"ש וכך נוצר מצב שאין לי פה עוד חברים (כשהם כבר כן מצאו אנשים שהם מחבבים פה) ואני לבד בחדר (מנותקת בניגוד לרצוני כי אנחנו ישנים בזוגות ואני לבד). אני גם מרגישה שהעזיבה שלה מוטטה את הביטחון העצמי שלי ואת הביטחון שלי ביכולות החברתיות שלי. בתיכון היו לי את החברות שלי, חברות אמיתיות ומעולם לא הייתי מאלו שיוצאים עם כל החבר'ה (מה שגורם לי לפקפק בכישורים החברתיים שלי), אבל בכל זאת בכל מסגרת חדשה שהגעתי אליה ישר מצאתי חברה או שתיים שהתחברתי אליהן. כמו שאמרתי זה קרה גם פה אבל היא עזבה (בלי לומר לי לפני) ולא הצלחתי למצוא את עצמי לאחר מכן. עכשיו השאלה שלי היא האם יש מה לעשות? אני לא מצליחה להתחבר לאף אחת מהן ברמה חזקה. במקום שאני אחזק את הביטחון העצמי שלי בשנ"ש ושאני אלמד להתחבר לאנשים, אני מרגישה שאני נסגרת, מאבדת את הכנות והפתיחות שלי (שהיו חזקים מאוד) ואת הביטחון העצמי שלי.
האם יש טעם לנסות אחרי שלושה חודשים להתחבר לבנות פה? האם יש איך להתגבר על המכשול של החדר לבד? האם לפרוש מהשנ"ש ולנסות איכשהו מסגרת אחרת, או להישאר בבית ולעבוד ולהתנדב עצמאית עד הגיוס? אני גם מרגישה שאני מפספסת את חווית המלשביות ואני מרגישה שלא חוויתי מספיק עם החברות והחבר. וגם משתחררים מאוחר בתפקיד שלי. אבל בכל זאת באתי לשנת שירות כדי לתרום ולהתפתח, ואני אוהבת את מה שאני עושה בסך הכל, ואני מפחדת להתחרט לכאן או לכאן. מה דעתכם? אם יש לכם סיפורים שאתם מכירים שמזכירים את הנושא אז אני ממש אשמח לשמוע.
הוספת סרטון מ-YouTube
כתיבת עצות בקלות ובמהירות
מעקב אחר הדירוגים שהתקבלו לעצות שלך
מעקב אחר העצות שכתבת והתגובות שהתקבלו
ניהול התראות חכמות לתכנים שכתבת ושתרצה לעקוב אחריהם
ללא צורך בכתיבת פרטייך האישיים בהוספת עצות ותגובות
2025