אז כך.. חברה שלי (20) ואני עוד מעט חצי שנה ביחד.. ובהתחלה שהתחלנו לצאת הכול היה טוב. אבל שהקשר התחיל להיות קצת יותר רציני התחלתי לגלות שבשעות הקטנות של הלילה כשהיא איתי או לבד היא מתחילה להיכנס לדיכאון.. בזה שאני רואה אותה מתכנסת למצב כדור שהיא מחבקת את הרגלים ובקושי מוציאה מילה..אז מה שאני עושה בדר"כ (כשאני איתה) אני מחבק אותה את שהיא לעט לעט משתחררת מהאחיזה של עצמה תוך כדי שהיא ממלמלת שאין לה ערך, שהיא רק עושה רק נזק לסביבה, שהיא כאן עד שלא יצטרכו אותה יותר.. היא מספרת לי שבלילות יש לה מלא סיוטים ורובם קשור לכך שהיא לא יכולה לדבר..כשאני שומע את זה אני אומר לה שאני פה בשבילה ושהיא יכולה לדבר איתי על מה שעובר לה בראש.. אז היא עונה לי "עד שימאס לך מימני".. אחרי כמה זמן הבאתי שהיא עברה מערכות ממש מסובכות שהשאירו בה צלקות נפשיות.. את כולה זה אני יכול לבלוע אבל שהיא במצבים יותר גרועים שאני לא שם היא אומרת לי שהיא צריכה להתרוקן.. בהתחלה חשבתי להתרוקן במובן של בכי או לצעוק.. מסתבר שהיא פוצעת את עצמה בשביל "להתרוקן מהרגשות שרודפות אותה".. אני מאוד מפחד אליה שהיא לא תעשה לעצמה.. משהו שלא יהיה ניתן להחזיר את הגלגל לאחור.. ואני לא יודע מה לעשות אם זה.. אני מנסה שכמה שאני יכול לעודד אותה ולהרים לה את המצב רוח אבל מרחוק (היא משרתת בדרום ואני גר בצפון) זה הרבה יותר קשה בטלפון או בשיחת ווידיאו.. בכול הקשור להורים שלה היא לא בקשר אם אביה. והיא לא מספרת דבר לאמא. מאחר ואמא שלה לא מתעניינת בכול הקשור למצבה ולשלומה של הבת שלה :(
הצעתי לה שנלך ביחד לפסיכולוג אבל היא אומרת שהיא הייתה אצל אחד והוא פשוט וויתר אליה ואמר שלא ניתן לטפל בה.. שוב באמת שהיא חשובה לי ואני ממש רוצה להוציא אותה מהסרט הזה שרץ לה בראש אין סוף פעמים.. אבל אני לא יודע כבר מה לעשות
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות