שלום,
הייתי בזוגיות במשך 3 שנים,הזוגיות הכי טובה שהייתה לי בחיים...בחצי שנה האחרונה בלבד,בעקבות עומס בחיים,עבודה וכו׳ הקשר ביני לבינה התחיל להתדרדר ולא היה כמו שהיה בהתחלה,הייתי משקיע ונותן הרבה יותר מהצד השני,לפני חודש התפתח בינינו וויכוח שנקלע לריב..שהפך להפסקה ביוזמתה,לאחר שבוע שלא דיברנו..וכל אחד לקח לעצמו זמן לחשוב,חזרנו לדבר והשלמנו,היא טענה שאין לי תחליף ולא תמצא אחד אחר..מעבר להיותנו זוג,היינו החברים הכי טובים.
וויתרתי על חיי חברה וכל היוצא בזה למענה,והיא נהייתה החיים שלי..והכל סבב סביבה (אני מודע לזה שלא דבר נכון לעשות) הייתי שמה באמת בתקופות הכי קשות שלה,שאפילו המשפחה שלה לא הייתה שמה למענה...רק אני,תמיד,סופג את כל הכאבים והכעסים והבעיות שלה ומכיל אותה...נתתי לה כל מה שאישה יכולה לדרוש ולבקש בכל מובן...אחרי שחזרנו לדבר וסיימנו עם ההפסקה ואמרה מה שאמרה,והגענו להבנות..עבר שבוע בידיוק שבו דיברנו כרגיל והכל היה בסדר,ואז הגיע שבוע שלם שבו היא התנתקה ממני כמעט לגמריי בכל מובן המילה,הייתה מסננת,לא עונה,נעלמת וכו׳ .. הרגשתי שמשהו לא בסדר,היא טענה שיש ״לחץ״ בעבודה בהתחלה,וכשהחלטתי להרים את הכפפה ונפגשנו לדבר על זה,היא טענה שהיא כבר לא אוהבת אותי..אחרי ששבוע לפני כן היא טענה שאין לי תחליף והיא אוהבת אותי ולא יכולה בלעדיי,שהיא פיתחה רגשות כלפיי מישהו שאביה הכיר לה,מסתבר שהם התחילו בקשר בתור ידידים בלבד..קצת לפני הריב שלי ושלה,ובמהלך ההפסקה הם גם נפגשו...התפתח ביניהם משהו,והיא טוענת שיש לה רגשות כלפיו ולכן כבר לא אוהבת אותי,ורואה את המשך חייה איתו...
מעבר לכאב של להפסיד את החבר הכי טוב שלך,אני מרגיש גם מאוכזב,נבגד,מרגיש שהיא שיקרה לי וניצלה אותי...ולמרות כל הכאב והתסכול,זה כבר כמה שבועות שאני לא מפסיק לסבול,לא יוצא מהבית,לא מתקשר עם אף אחד,לא אוכל,לא עובד..ורוב היום במיטה.
הטעות הכי גדולה,שבמהלך הזמן האחרון עקבתי אחרי התמונות שלה,וכשהם שמו תמונה משותפת ביחד..זה בכלל גמר אותי,אני לא מצליח לשכוח את איך שהוא נראה ולחשוב מה היא מצאה בו,שלא מצאה בי..איך היא וויתרה עליי בכזאת קלות?...
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות